בלקניזציה של המזרח התיכון – הפתרון הנכון

לאחר שביקרתי לאחרונה באיזור הבלקנים, עלה בדעתי רעיון. מאחר ובבלקן יש הזדמנות מצויינת לישראלים להרגיש איך זה כשהכל נגמר ומחזלש"ים, למה לא לקחת את זה צעד קדימה ולדמיין פתרון דומה. אז הנה מה שאפשר לקרוא לו 'פתרון', או שמא הערכה של הגבולות בישראל בשנת 2040.

 

מדינת ת"א:

איזור המרכז, חדרה גדרה כולל מודיעין. דמוקרטיה.

הרפובליקה הגלילית:

איזור הצפון, בירה חיפה. דמוקרטיה רבת מיעוטים עם קשר חזק לרוסיה ששולטת בנמל ובתעשיות סביבו.

דרוזיסטאן:

רמת הגולן וחלקים מסוריה לשעבר. תאוקרטיה. רוב דרוזי.

ישראל:

נגב. דמוקרטיה צבאית דתית. רוב יהודי מוחלט, יצוא בטחוני מסועף והמקום היחיד בו ציוני לא נחשבת מילת גנאי.

עזה:

רצועת עזה. דמוקרטיה. רוב מוסלמי.

יהודה:

אסופת התנחלויות לשעבר שבירתה אריאל. תיאוקרטיה ללא הכרה של אף מדינה חוץ מישראל. רק יהודים. כוחות או"ם מוצבים דרך קבע למנוע מעשי טבח הדדי בינם לבין פלסטין.

פלסטין:

חלק מהשטחים המוחזקים לשעבר. דמוקרטיה שבירתה רמאללה. רוב מוסלמי.

ירושלים:

שטח בין לאומי עם מושל מתחלף הממונה ע"י האו"ם וועדה המשותפת לכל הדתות.

קיסריה:

איזור סחר חופשי ומקלט מס המנוהל כחברה כלכלית. למרות זערוריותה, במקום שדה תעופה בין לאומי על אי בים ונמל יאכטות מפואר. תחנת הכוח הסמוכה נמצאת בבעלות משותפת עם ת"א.

אדלסוניה:

לשעבר אילת.

האזור המסחרי ים המלח:

איזור תעשייתי מסחרי בבעלות סין. כולל את כל מישור המלח – לשעבר ים – והשטחים הסמוכים.

 

ולסיום שיר:

Posted in: פוליטיקה שכונתית