לחיי הספינות שבדרך!

Posted on 28 ביוני 2011 מאת

4


ביום הנכבה הפתיעה קבוצת אנשים ברמת הגולן מהצד הסורי את צה"ל בגדר. הצה"ל יוצג בשעת המעשה ע"י מ"פ וכמה חיילים, שאר הכוחות היו פזורים לפי הנחיית המודיעין במקומות אחרים. באופן די שיגרתי ובהתאם למסורת החיל, על המקום בו באמת היתה ההתקהלות לא היה מודיעין, כך שמול המון אזרחי נחוש עמד מהצד הישראלי של הגדר כוח קטן ולא מצוייד.

הכוח ניסה למנוע את הפריצה של הגדר באמצעים שעמדו לראשותו, כלומר אש חיה. אחרי כמה וכמה נפגעים בקרב ההמון, שלא עצר את ההסתערות, החליט המפקד בשטח שעדיף לתת לאנשים לעבור לתוך שטח ישראל ולא להרוג את כולם. שלא יהיה לכם ספק, הכח הלא מצוייד לפיזור הפגנות היה מצוייד במספיק נשק רגיל כדי לעשות את זה. המ"פ הזה ששמו לא ידוע צריך לקבל צל"ש על שמנע טבח באותו יום ולא הוסיף עוד נכבה למדורה.

לאחר המקרה התקיימו בצבא דיונים שמטרתם, לדברי הדובר, להכין את הצבא לאירוע דומה כשיתרחש בשנית. זה לא שהיתה באמת ציפיה שהצבא יגיד שלאור המתרחש בסוריה, ישראל כמדינה הדמוקרטית היחידה באיזור תשמח לקבל פליטים שבורחים מהדיקטטור. לא, זה חכם מדי בשביל הגנרלים המיוחמים שהיו יכולים לעקר את המחאה בלי לירות כדור אחד, הם התכוננו אחרת.

שבועיים חלפו וביום הנכסה שיחזרו המתקהלים את נסיון צליחת הגדר וכולנו יכולנו לראות מה בדיוק נאמר בפקודות שירדו לחיילים בשטח:

אף אחד לא עובר ולא משנה מה נהיה. שלא תהיו כמו הכוסיות האלה לפני שבועיים שהפסיקו לירות ונתנו להם לעבור. אף אחד לא עובר. יש לכם נשק תשתמשו בו.

כ20 הרוגים ומי יודע עוד כמה פצועים וגדר לא פרוצה, ככה זה נגמר. הדרך שההנהגה הנוכחית של צה"ל והממשלה בחרו בה היא: מה שלא הולך בכח, הולך בעוד יותר כח.

גם במקרה של המשט היתה יכולה ההנהגה לבחור בדרך אחרת, בהסתמך על הניסיון הקודם ולמשל להודיע, שהסירות יבדקו בדרך ואם לא ימצא עליהן נשק הן יורשו להכנס לעזה. הביטחון הישראלי לא היה נפגע במילימטר מהגעת הספינות העמוסות במכתבים לרצועה והסיקור התקשורתי היה מינימלי. אבל לא. במקום לשלוח שני חיילים בזודיאק הם אירגנו הפקת ענק בהשראת פרנסיס פורד קופולה ואפילו עשו חזרה גנרלית, פיקטיבית ומצולמת כדי להטעות את האויב הנה תראו:

שימו לב שחוץ מהעובדה שההפקה לא מצאה דוברי אנגלית בחיל הים, שהסרט מתרחש ביום. כזכור את ההסתערות הקודמת הם התחילו באמצע הלילה. הם גם טישטשו בעריכה את הסירה עם הזרנוק ואין מסוקים. אני גם מניח (ואולי אני שוב אופטימי), שבחיל הים יודעים שאין כל כך טעם בלהשפריץ מים על סירה.

העובדה המרה שאחרי הפאשלה הקודמת לא פוטר וסולק בבושת פנים מפקד חיל הים, אומרת הכל. האיש שניהל מבצע שכלל את רוב חיל הים ולפחות טייסת מסוקים אחת, שבמהלכו נתלו לוחמי שייטת מתחת למסוקים כפיניאטות ביום הולדת במקסיקו, עדיין שם. המפקד הדגול שניהל כח בן 13 ספינות ועשה את זה מזודיאק במקום מהחמ"ל עדיין שם. האיש שקרא לאנשי המשט הקודם "רוצחים" כשהיחידים שהרגו הם חייליו, עדיין שם.

במפגש מקרי עם גנרל לשעבר בצבא, הסביר הלה לכח הקומנדו הימי של כיכר המיואשים, שברור שהאיש חייב לעוף. ברור שהיתה פאשלה מטורפת ומפקד חיל הים הוא האחראי הראשי, אבל אם יעיפו אותו זו תהיה הודאה באשמה מצד ישראל אז משאירים.

המשט הבא כנראה עומד לצאת לדרך בקרוב, כשמולו עומדת מדינה ששכחה לקחת את הכדורים ומפקד כושל של שייטת מבוזה שממתינים לקרב על הכבוד. מי שחושב שזה יגמר בטוב צריך להיות מאד אופטימי. ישראל וצבאה הוכיחו פעם אחר פעם שאין להם בעיה לפגוע באזרחים בלתי חמושים ולהתנהג בצורה כוחנית שסותרת את האינטרסים שלהם עצמם. אז CNN וCBS כבר בוחנים ברגעים אלו איך לחבר את ציוד השידור הלוויני שלהם לסירות, כי אף אחד לא רוצה להפסיד את האירוע שמייחצ"ן דובר צה"ל. לנו לא נותר אלא לצפות בשידור ובציוצים של ג'וזף דנה מהספינה, עד שיופסקו ע"י חיילינו האמיצים המגינים על המולדת מפני ניצולי שואה וטייסי חיל האויר לשעבר החמושים במכתבים, ולקוות לטוב.

פוסטים קשורים:

רחוב המשט פינת שדרות מגיני הסיפון, ליד האנדרטה

בין שגיאה לתקלה, או – בפעם הבא תשלחו את השייטת להביא תמנון

רגעיו האחרונים של סוודט קיליצ'לר – עיתונאי טורקי שנהרג במשט לעזה

ואיפה היה מפקד חיל הים?