האנטר תומפסון, בלוגר.

Posted on 17 בספטמבר 2010 מאת

0


שלושה מכשירי טלפון, פקס, כמה טלוויזיות מחוברות לצלחות לווין, סקאנר משטרתי ותא דואר מאד פעיל, זה מה שהרכיב את מרכז העצבים של חוות הינשוף בעידן טרום האינטרנט. למרות המעבר לחווה בהרים מלב סן פרנסיסקו, לא התכוון תומפסון לוותר ולו לרגע אחד על זכות התגובה.
היום זהו בילוי שיגרתי של עיתונאים להחזיק בלוג, אבל אז תומפסון היה לבד והגיב על כל התרחשות שעניינה אותו באופן מיידי תוך שימוש במיטב הטכונולגיה שעמדה לרשותו.
בעבודתו כעיתונאי תמיד הקפיד תומפסון להיות בחזית הטכנולוגיה. הוא גרר איתו מכשירי הקלטה ניידם כמעט לכל מקום בשנות השישים ובשנות השבעים הצטייד בפקס פרימיטיבי ומסורבל שזכה לכינוי מוג'ו. בתחילת שנות האלפיים היה לו מין סוג של בלוג באתר ESPN ותהיו בטוחים שאם הוא לא היה דופק לעצמו כדור בחלק החושב, הוא היה מנהל היום את אחד הבלוגים הפופולריים ביותר ברשת, ממקלטו שבהרי הרוקי.

תומפסון בחדר המבצעים של חוות הינשוף

בסדרת הספרים 'יומני הגונזו' 1 עד 4 לצד כתבות שפרסם בעיתונים, מובאת אסופת מכתבים, פקסים, פתקים ושלל צורות תקשורת שלפני עידן האינטרנט, אותן שילח לכל העולם. תוכניות טלוויזיה, פוליטיקה, אופנועים וכל נושא אחר שעלה בדעתו ושנראה לתומפסון חייב בתגובה, זכה ממנו להתייחסות שבימינו מובנת מאליה לכל בלוגר ואז היתה מאד יחודית. הצורך שלו להגיד דברים היה גדול מהמקום אותו קיבל מהעיתונים כדי לומר אותם ולא נשארה לו ברירה אלא להמציא לעצמו במה. הצורך הנוסף שלו לתיעוד כפייתי של כל מסמך גרם לו גם להדפיס כל דבר בשלושה העתקים, כשהוא משתמש בנייר קופי גם למכתבים אישיים. המון עבודה שרובה מסתכמת בימינו במילה 'ארכיון' בתפריט הצד של הבלוג.

סדרת ספרי יומני הגונזו ערוכים בסדר כרונולוגי ולאורך ציר הזמן  מצורפים המסמכים הכתבות וההתכתבויות של תומפסון. החוויה מזכירה מאד צלילה לתוך העבר של בלוג שרק פגשת, מאמרים ערוכים לעילא לצד פתקים משורבטים ודיונים ארוכים בנושאים משונים בין כמה אנשים על גבי פקסים ומכתבים. תוך כדי דפדוף בספרים האלה עולה המחשבה שאולי הוא עשה טעות כשירה לעצמו בראש, כי זה נראה כאילו מישהו תכנן את המערכת של וורדפרס לפי הדרישות הספציפיות שלו.

העובדה שבתקופתו לא היה מנגנון תגובות מתחת לכתבות ומאמרים של אחרים לא עצרה ממנו להכנס לדיון אם היה לו מה להגיד. במקרים שבעל העניין המקורי סירב לענות לתגובות, תומפסון שלח את תגובתו ואז המציא את התשובה ופרסם את שתיהן. ההתכתבות ארוכת השנים עם אד טרנר, סמנכ"ל ממומצא מCNN אותו הוא מנצל כדי להביע את דעתו על השידורים, מופיעה ביותר מספר אחד.

אחת התגובות היותר מפורסמות שלו דווקא אינה בכתב, זהו ראיון טלפוני לתוכנית רדיו בנושא אסון התאומים, בו הוא מאשים באופן חד וחלק את ממשל בוש באחריות להתקפה.

עוד מקרה מפורסם בו הוא לקח על עצמו להאבק כנגד עוול רק בגלל שהוא קרא עליו והתרגז, התרחש כשתומפסון נתקל בדיווח על בחורה שנאשמת ברצח של שוטר בזמן שבשעת האירוע היא ישבה אזוקה במושב האחורי של ניידת משטרה.

ליסל אומן בת ה21 תכננה לבצע שוד מזויין יחד עם ספק חבר ספק מתעלל, אחרי שהשוד נכשל נעצרה אומן ללא כל התנגדות מצידה. בזמן שישבה בתוך הניידת אזוקה בידיה, נעלמו משדה הראיה שלה ושל השוטרים, השותף שלה לפשע ואחד מהשוטרים, שניהם נמצאו מאוחר יותר ללא רוח חיים. מבחינת החוק אתה אחראי למעשיי השותף שלך לפשע וליסל אומן הואשמה ברצח של שוטר בבית המשפט בדנוור.

תומפסון כל כך רגז על ההאשמה החסרת בסיס ומונעת הנקמה של המשטרה, עד שללא כל הכרות מוקדמת עם איש מהנפשות הפועלות הוא התחיל בקמפיין לטובתה של אומן. מעמדת הפיקוד שבביתו שבחוות הינשוף, אי שם בהרי קולורדו הוא החל להתכתב עם אומן הנמצאת במעצר, העניק ראיונות לתקשורת וגייס חברים מפורסמים ועורכי דין על מנת לסייע ולעצור, את מה שהוא ראה כעוול לא הגיוני ופגיעה גסה בעקרונות עליהם מבוססת אמריקה.


לטובת הקמפיין התקשורתי לשחרור אומן, גייס תומפסון בין השאר גם את ג'וני דפ, בניסיו דל טורו, ג'ק ניקולסון וודי הרלסון והוא הסתיים בכתבה גדולה בוואנטי פייר אותה כתב בשיתוף עם מארק סיל שהיה העורך של העיתון. בשנת 2005 זוכתה ליסל אומן מהאשמה והשתחררה לחופשי, יש להניח שהקמפיין המשולב של האנטר תומפסון שהביא את המקרה לידעת הציבור, סייע רבות בעניין. הוא עצמו לא זכה לראות בעמלו מאחר והשחרור התרחש לאחר מותו, השמועות האחרונות אומרות שסרט על הפרשה יופק בעתיד.

במקרה נוסף שבו יצא נגד המערכת והעביר את הדיון מהפקסים והמכתבים אל בית המשפט, היה דווקא הוא הנאשם הראשי. במקרה המדובר אישה אשר הציגה את עצמה כמעריצה של תומפסון והוא מכנה אותה 'העדה', הגיעה לביקור לא מתואם ולא רצוי בחוות הינשוף. לאחר שניסתה לכפות את עצמה על תומפסון והג'קוזי שלו במשך ערב שלם ונענתה בסירוב ובהתעלמות הפגנתית מצידו ומצד שאר הנוכחים בחווה, הלכה לביתה ואז התקשרה למשטרה וטענה שהיא הותקפה מינית וגם שהיה בחווה שימוש מאסיבי בסמים. המשטרה שלחה צוות חיפוש שסרק את החווה ומצא שאריות של גראס וקוק על השטיח.
תומפסון הועמד לדין בשתי האשמות ועורך הדין המקומי המליץ לו להודות  בעסקת טיעון שתחסוך לו ביקור בכלא. תומפסון מספר שהוא כבר הסכים להודות כעצת העורך דין ורק דבר אחד הפריע לו, הוא לא עשה את זה. הוא לא אשם.

ממש לפני הדיון הראשון הוא פיטר את עורך הדין שלו והחליט לעמוד למשפט ולטעון שהוא חף מפשע, מברק בהול ששלח לאחד מעורכי הדין המפורסמים שהכיר, נענה בתשובה "חשבתי שכבר לא תבקש" והתקפה נוספת על המערכת יצאה לדרך ממרכז העצבים של חוות הינשוף.

* 12 שוטרים חיפשו במשך 10 שעות וכל מה שמצאו זה פירורים.

כך טען כנגד החיפוש שנערך בביתו לאחר שהצליח להוכיח שלא היתה כל תקיפה מינית. בסיוע התקשורת, עורך דין משובח והאמת, הוכרז תומפסון בבית המשפט כחף מפשע לחלוטין.

או אז התחיל השלב המעניין של הסיפור כי לתומפסון עברה מיד מחשבה ברורה בראש, אם אני לא אשם אז למה החזירים חיפשו אצלי בבית כל כך ביסודיות. אם אני חף מפשע בסיפור הזה זאת אומרת שמישהו אחר אשם בניסיון להפליל אותי, או לפחות ברשלנות והוא חייב ללכת.

הוא תבע לדין באשמת הטרדה ואי מילוי התפקיד כנגד השוטרים והתובע המחוזי שהעמיד אותו לדין. הם רדפו אדם חף מפשע לאורך זמן ארוך ותוך שימוש בהרבה מאד משאבים והתנצלות לא תספיק. תומפסון החליט לא לנוח עד שכל המעורבים יפוטרו ובניגוד להמלצה של עורכי הדין וכנגד כל המערכת הוא גם הצליח. בהתקפה משולבת בבית המשפט ובכלי התקשורת שתמיד הגיעו לסקר את המשוגע, גרם תומפסון לכל עובדי המדינה שהיו מעורבים במשפט שלו לאבד את מקום עבודתם ולכל האחרים להבין שלמרות שכל מה שהוא עושה זה לשבת בבית ולחבוט במקלדת, איתו לא מתעסקים.

פוסטים נוספים, תרגומים, לינקים ועוד, בעמוד הגונזו

חזרה לעמוד הראשי

Posted in: גונזו