בחנות התמנונים

Posted on 8 ביולי 2010 מאת

1


כמעט ועליתי על האוטובוס כשנזכרתי שלא קניתי פילטר לאקווריום של התמנון. המים נראו קצת מלוכלכים הבוקר כשיצאתי, אז ויתרתי על האוטובוס ונכנסתי לחנות התמנונים מול התחנה. המוכר ישב והסתכל בריכוז על אחד התמנונים שהתכווץ בפינת אקווריום תצוגה גדול, "יש פילטרים להחלפה?" שאלתי אותו והוא קם שלף קופסא מהמדף ונתן לי בלי לדבר.

התמנון המשיך להתכווץ בפינת האקווריום בלי לזוז, "מה שאלת אותו? הוא נראה סובל" אמרתי למוכר שנראה קצת מתוח. "אני בודק מערכת חדשה, הנה אתה רואה את האור האדום, הוא אמר והצביע על שני כדורים כסופים שהבהבו באור אדום במרכז האקווריום, "זה משהו חדש במקום הצדפות המסריחות. הבאתי דוגמא מאיזה סטרטאפ חדש" הוא נקש על הזכוכית של האקווריום מה שגרם לתמנון להתכווץ יותר בפינה, "אבל כבר חצי שעה עברה ושאלתי רק אם מחר ירד גשם".

הוצאתי את הארנק והתכוונתי לשלם כשהתמנון באקווריום זז באיטיות לעבר הכדורים, "שניה תיכף אני איתך, הוא סוף סוף זז" אמר המוכר בלי להזיז את המבט מהתמנון. "בסדר" עניתי והסתכלתי מסביב, זאת הפעם הראשונה שאני בחנות הזאת, בדרך כלל אני קונה לו אוכל ואת כל שאר הדברים בחנות התמנונים שקרובה לבית.

שלוש שורות של אקווריומים כיסו קיר אחד לחלוטין וחוץ מהאקווריום הגדול שהמוכר ישב מולו היו עוד כמה קטנים יותר ליד הקיר השני עם כמה תמנונים בכל אחד. כשהמוכר לא הראה סימן שהוא מתכוון להסתובב שאלתי אותו, "תגיק מה הקטע של הקיר תמנונים הזה, למה יש רק תמנון אחד בכל אקווריום, אתה עושה מדגם סטטיסטי?"
"איך ידעת?" המוכר הסתובב אלי מופתע ובגלל התנועה המהירה שלו התמנון באקווריום זינק חזרה לפינה, "כוס אמק" המוכר קילל את התמנון וחזר להסתכל עלי.
"ניחשתי" אמרתי לו והצבעתי על הקיר מכוסה האקווריומים. "ניחוש טוב" הוא אמר ונראה עצוב פתאום. "אבל הם אף פעם לא טועים" הסתכלתי עליו ומיד הרגשתי טמבל, זה חנות תמנונים ברור שהוא יודע, כל ילד יודע.
"היה לי אחד ושאלתי אם אני צריך להתחתן עם חברה שלי" המוכר נראה אומלל "הכל בגלל המונדיאל המחורבן הזה, מה הם היו צריכים לגלות לכולם שתמנונים חוזים את העתיד." הוא פתח את הדלת של החנות וירק החוצה. "טוב הם לא ידעו, אף אחד לא ידע" אמרתי לו ומיד ניסתי להיזכר איך זה היה לפני התמנונים אבל לא הצלחתי, "הם כבר חטפו את העונש למה אתה חושב שמאז לא היה עוד מונדיאל, אבל מה קרה לך?"

המוכר לקח מקל מהדלפק ודחף אותו לאקווריום מנסה לדחוף את התמנון לכיוון המרכז כשהוא מקלל בשקט וברצף "כבר קבענו תאריך לחתונה, אני וחברה שלי ואז היא היתה חייבת לשאול את התמנון הבן זונה."
"מה היא שאלה" שאלתי והושטתי את הכסף למוכר.
"אם אני אבגוד בה והמניאק נכנס לקופסה שהדבקנו עליה 'כן' ושאב את הצדפה המזדיינת." היד שלו רעדה כשהוא הושיט לי את העודף "בחיים לא הייתי בוגד בה, בחיים. אבל היא ביטלה את החתונה והתחילה לצאת עם האח הקטן שלי".
לקחתי את הקופסא עם הפילטר, הסתכלתי על הקיר עם התמנונים ואמרתי לו "אתה יודע שזה לא יקרה".
הוא חזר והסתכל על התמנון באקווריום הגדול מולו ואמר בלי לסובב את הראש "יום אחד אני אתפס את אחד המניאיקים האלה טועה". כשפתחתי את הדלת לצאת שמעתי אותו מוסיף "יום אחד, ואז לא תהיה לה ברירה, היא תהיה חייבת לחזור אלי."

מתויג: ,