דייגו גארסיה – ככה האנגלים עושים טרנספר

Posted on 22 ביוני 2010 מאת

1


בכל פעם שהאנגלים עושים משהו שלא מוצא חן בעיני הפאשיסט המקומי הוא מייד מגיב בגידופים אבל בעוד שאצל הטורקים ואצל הגרמנים אין לימני בעיה למצוא נושאים להתלהם, המצב עם תושבי הממלכה המאוחדת מסובך יותר והוא באין ברירה נאלץ לשלוף את המנדט, זאת למרות שיש משהו עסיסי הרבה יותר שהתרחש קצת אחרי ששיחררנו ב1967 את הקשר בין הפלסטינאי לאדמתו. הסיפור על הטרנספר המכוער שעשו אותם אנגלים לתושבי דייגו גארסיה בתחילת שנות השבעים רק כדי לעשות מקום לאמריקאים, חלף מתחת לראדר. אז לטובת קוראינו המשתתפים בפעולות ההסברה, הנה תשורה סמולנית.

דייגו גארסיה הוא אי קטן ויפיפה שנמצא אי שם מתחת להודו בשטח ששיך למלכה האנגלית, די באופן אישי ונקרא "הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי". הפנטגון קורא לאי הזה, "פלטפורמה חיונית לשיטור עולמי" ואם מהבהב לכם משהו בזיכרון, לשם נאמר שאובמה שלח כמה פצצות חודרות בונקרים שישראל מאד רצתה.

האטול דייגו גארסיה, הוא אי-הבירה של הארכיפלג צ'אגוס אותו לא לגמרי ברור מי גילה. באתר המציג את ההסטוריה המפורטת של האי בנימה אישית, יש כמה אופציות, כולל מסמך מהודו העתיקה מהתקופה לפני קרישנה. עדות אחרת מה 19 ביוני 1605 מראה שגירסה מוקדמת של השם כבר היתה בשימוש:

האדון אדוארד מיכלבורן, הידוע כ"ג'נטלמן הרפתקן" מהאיסט-אינדיאן-קומפני – כלומר פיראט, צופה בדרכו חזרה הביתה, אחרי שנתיים שבהן רוקן ספינות סחר הולנדיות מתכולתן, ב"אי של דייגו גרסיוזה" מסיפון ספינתו, אך לא מוצא מקום לעגון.

לאורך השנים נעשו נסיונות ליישב את דייגו גארסיה אבל המחסור במי שתיה ומזון גרם לכל המשלחות לעזוב. האנגלים והצרפתים טענו לבעלות על הקרקע וגם היו מוכנים להלחם על העניין אבל עד שהתארגן כוח שיבוא לסלק את הפולשים, לא משנה מאיזה צד, הם כבר עזבו בעצמם.

בשנות השמונים של המאה ה16 הצרפתים ממאורציוס שלחו לאי מצורעים כדי שיאכלו צבי ים. האמונה הייתה שבשר צבי-ים מרפא צרעת, הוא לא, אבל זה היה תירוץ מצויין לשלוח אותם כמה שיותר רחוק. בשנת 1792 הגיעה למקום ספינת סוחר בריטית וממנה נשלחו שני מלחים לבדוק את האי, כשהם חזרו וסיפרו שאין שם אף אחד חוץ מאיזה 8 או 10 מצורעים, הקפטן הרים עוגן והשאיר את השניים נטושים על האי. שנה לאחר מכן צרפתי ממאורציוס מגדיל את אוכלוסיית האי כשהוא מקים "מפעל" לעיבוד קוקסים ושולח לשם כמה עבדים שחורים.
לאחר שעוד כמה ספינות מתנפצות על הריף ועוד כמה מלחים סוררים שהורדו מספינות שהפליגו הלאה נשארים על האי, הישוב האנושי בדייגו גארסיה מתחיל להתפתח.
בשנת 1810 האנגלים כובשים את מאוריציוס ומקבלים את השליטה על הארכיפלג שמרוחק משם יותר מאלפיים קילומטר. הסכמי פריז בשנת 1814 סוגרים את הוויכוח ומעניקים את האי הארכיפלג צ'אגוס ועוד כמה ארכיפלגים בסביבה לאנגלים.
בשנת 1824 ממונה מושל ראשון לאי ומשימתו הראשונה באי היא להפסיק את המלחמה שהתנהלה באי כבר כמה עשורים בין העבדים למצורעים, במה שיכול להחשב כפרק הראשון בהחלט של "השרדות" וכהוכחה שלא משנה כמה ואיזה אנשים תזרוק איפה, תמיד הם יתחילו לריב. באופן לא מפתיע באותה שנה גם מגיע לאי מסיונר ראשון מהכנסיה האנגליקנית.
מפקד אוכלוסיה ראשון נערך ב20 ליוני 1859 ובו מדווח על 338 איש (258 גברים, 39 נשים, 41 ילדים) ו350 חמורים שמייצרים ביחד כ25,000 גלונים של שמן קוקוס בשנה.

במהלך השנים שעברו מאז, שימש האי כתחנת מילוי פחם עד סוף המאה ה19 ולאחר מכן כבסיס אנגלי שלו באוקיינוס ההודי. שלו למעט שתי מלחמות עולם והשתכרותו של הקפטן ריימונד, שירד לחוף מלווה ב16 חיילים חמושים ולאחר קרב יריות נגד בית נטוש הניף אותו הקפטן את דגל היוניון ג'ק על הבית ותבע חזקה על האי (הבריטי) בשם בריטניה הגדולה.

בשנת 1961 ירד אדמירל אמריקאי לחוף ומצא את האי ראוי להקמת בסיס אמרקאי.

ב8 בנובמבר 1965 מקימה בריטנה את ה"הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי" הידועה כ"BIOT" לצורך ניהול ושליטה בארכיפלגים אותם רכשה תמורת 3 מליון פאונד ממאוריציוס בעת שזו קיבלה עצמאות. זו היתה תחילת הסוף עבור הקהילה השלווה בדייגו גארסיה, האי עבר לשליטתו של המושל באיי סיישל וכשנה לאחר מכן בריטניה וארה"ב חתמו על מזכר הבנות שמשלב בין האינטרסים הביטחוניים של שתי המדינות ובין דייגו גארסיה. האינטרסים האלה לא כללו את תושבי האי וחלק מהסכום ששולם למאוריציוס יועד לתשלום עבור שיכונם מחדש של אנשי דייגו גארסיה שכעת כבר היו נתינים בריטים עם ותק, אבל בלי עתיד.

קהילה שלווה שמנתה בין 2000 ל3000 איש עמדה בדרכה של הקידמה מונעת הפחד מהמלחמה הקרה. בכמה כפרים פורחים בין מטעי קוקוס עמוסי פרי הקהילה המקומית חיה בגן עדן, עם בית ספר וכנסיה בית חולים ונמל ואפילו פסי רכבת. בבית הקברות הקטן שעל האי מצבות אבן קטנות ציינו את מקום מנוחתם האחרון של הדורות הקודמים, היחידים שימשיכו וישארו על האי.

מסילת הרכבת והבתים הנטושים

במסמכים ישנים מהפנטגון נמצאה  דרישה לנקות ולחטא את המקום. מאנשים.

באחד המסמכים שמקורם באנגליה כותב סיר פול גור-בות':

עלינו לפעול בתקיפות, מטרת התרגיל היא להשאיר כמה סלעים תחת שליטתנו ולדאוג שלא תשאר שם אוכלוסיה מקומית למעט שחפים.

משרד החוץ הבריטי גם המציא את השקר שהאנשים על האי הם רק עובדים זמניים שיכולים "לחזור" למאוריציוס כפי שכתב פקיד במשרד:

המטרה היא להסב את כל התושבים הקיימים… למעמד תושבות זמני וקצר-מועד.

בהתחלה לא סיפרו לתושבים על התוכנית אבל מי שנסע למאורציוס לטיפול רפואי לא הורשה לחזור. בבד בבד עם תכנון בניית הבסיס האמרקאי התבררה להם הכוונה להוציא אותם מהאי וכשהמושל של סיישל הוציא הוראת "טיהור" לכל חיות המחמד באי שכיוון בעיקר אל הכלבים האהובים של התושבים שנאספו באותו יום מכל רחבי האי והומתו, הבינו התושבים את הרמז והתחילו לארוז. בכמה סבבים של אוניות לקחו האמריקאים את המקומיים שהורשו לקחת רק מזוודה אחת, הרחק מהאי. התנאים על אחת האוניות יכולים להעיד על היחס של המפנים כשהסוסים של מפעל הקוקוס הובלו על הסיפון והילדים והנשים נדחקים בבטן האוניה שרועים על מצע עשוי דשן ציפורים.

התושבים מסייעים לחיילים אמריקאים להעלות ציוד לחוף 1971

ב15 באוקטובר 1971 נערכה המיסה האחרונה בכנסיה שעל האי ומאוחר יותר באותו יום עזבו התושבים האחרונים את גן העדן.
באיי סיישל לשם השיטו את  האוניות עם המפונים, הם הובלו לבית סוהר ונכלאו לכמה חודשים בתנאים קשים עד שנלקחו למאוריציוס שם נזרקו על הרציפים כשאף אחד לא דואג להם עד היום.

בשנות האלפיים נעשה ניסיון שנכשל לתבוע את הממשלה האנגלית והוא מתואר בסרט הדוקומנטרי הזה שמספר את סיפורו של האי  ואת מצבם העגום של הפליטים שעדיין תקועים בסלאמס במאוריציוס.

האמריקאים כמובן לא ביזבזו זמן ובניית שדה התעופה על האי הסתיימה ובחג המולד 1972 נחת המטוס הראשון בבסיס להק ההפצצה הגרעיני דייגו גארסיה והביא איתו את בוב הופ. כאן 2 3 4 5 6 יש תאור בגוף ראשון כולל תמונות, של תהליך בניית נמל המים העמוקים מאת צוללן שהועסק בחברה סינגפורית שזכתה בחוזה והכל בעברית.

יואל מפוצץ את דייגו

ואם נדלקתם על המקום ההזוי והיפיפה הזה באמצע שום מקום  יש דרך להגיע לשם, קנו כרטיס לארה"ב ושימו קצת חומר נפץ בתחתונים. האמריקאים מחזיקים שם בבסיס שנקרא "קמפ ג'סטיס" (בסיס הצדק) חוץ מפצצות אטום לפעמים גם כאלה שגאונטנמו לא מספיק טוב בשבילם.

הנמל בדייגו גארסיה