לאחר ההרצאה שבה סקר את משנתו הכלכלית שגם היא מבוססת על חמלה, ענה הדלאי למה לשאלות מהקהל המרוצה מעצמו, באותו בוקר בהיר וקריר בירושלים. השאלות שהופנו למנהיג העם הטיבטי נעו בין רוחניות של ספרי העצמה עצמית ועד חידודי יהדות ונדמה שהקו המשותף לכולן היה שהשואלים ניסו לזכור את השאלות כדי שיוכלו לספר אח"כ מה הם שאלו אותו. את התשובות דומה היה שאיש לא מנסה לזכור, או אפילו להבין. בין השאלות נפקד מקומו של הנושא הפוליטי זאת למרות שבחדר היו מנהיג של עם כבוש ומדוכא, ראש שרותי בטחון לשעבר וכמה אקס שרים וגנרלים. גם השאלות בנושא הכלכלי שבעטיו נתכנסו כל השועים בחדר הדיונים העגול והמצולם, היו מופשטות ולא נגעו לדבר עצמו. הנוכחים כבר נראו מוכנים לעבור לקומה למעלה, שם חיכו להם כוסות יין נתזים ומיני מזונות קטנים ואיכותיים עליהם שקדו העובדים של חברת ההסעדה, אבל אז השתנתה האווירה ברגע.

אחד הנוכחים שמאס כנראה ברוחניות המלאה בעצמה שמילאה את החדר (לא כולל הוד קדושתו הטיבטי שנראה מעט עצבני, כמו מדחיק תיעוב לא בודהיסטי אל מול השחצנות האחוס"לית) החליט לחתוך עניינים כדי להגיע לפואנטה ושאל:

"אז מי שיש לו הרבה, כמה הוא צריך לתת למי שאין. כמה צריך לתרום?"

הנוכחים בחדר, אלה שהשתייכו למעמד שיש לו, הזדקפו בכסאם והיטו ראש מתעניין בפעם הראשונה באותו בוקר אל עבר הקרח עם השמלה שמיודד עם ריצ'רד גיר. על פניהם היה ממש אפשר לראות איך הם החליטו באותו הרגע לתרום כמה שהנזיר יגיד ואפשר ממש היה לראות מספר עולה ממחשבותיהם. חמישה אחוז על פניו של זה, שלושה אחוז על פניה של זו וגם אמיץ אחד או שניים שראו שהם חורקים שיניים אבל גם אם הטיבטי אומר שבע, הם הולכים על זה העיקר שלא יגידו שהם לא מוסריים.

הדלאי למה העביר את מבטו על הנוכחים וכהרגלו המתין מעט ושקל את התשובה ואז ענה:

"מי שיש לו הרבה, שיתן חצי."

התשובה הממה את הנוכחים, גרוגרות עלו וירדו בעודם בולעים את רוק התדהמה. כמה מהם עוד ניסו להתחכם עם עצמם בשאלה 'מה זה הרבה?' אבל גם הם הפסיקו את זה מהר מאד והצטרפו לאווירה הכללית שהתפשטה בחלל חדר הישיבות המהודר והדהדה ללא קול: תגידו, מי זה הדפוק הזה? מה נראה לו, שאני פרייאר?

חמש דקות לאחר מכן הם כבר היו למעלה בפואייה, מנשנשים ולוגמים לפני שהם חוזרים ויוצאים אל המציאות המקומית במכוניותיהם המפוארות.

והתשובה לשאלה שבכותרת הפוסט: כלום.

אילן בן דב לא נכח באותו המפגש בירושלים, אבל באותו היום בת"א תרם סכום מכובד לעמותה המארגנת את הביקור וזכה לפגישה אישית עם הדלאי למה. בפגישה, אליה הביא בן-דב חמולה שלמה, לא יצא לנזיר הטיבטי לדבר הרבה כי הקארמה-מן בן-דב, ניצל את הזמן שיועד לפגישה כדי להסביר לדלאי למה איפה בדיוק הוא טועה עם הבודהיזם הזה שלו.

כן, בדיוק. אילן בן-דב ישב והסביר לדלאי למה, איך באמת עושים בודהיזם.

בג'נין הצבא כיתר את "תיאטרון החופש" ועצר את אחד מאנשיו – אתמול בבוקר שוחרר אחיו של העצור לאלתר ע"י שופט, בפרשת ג'וליאנו מר  "הארץ"

ביתו של עלי קוואסמה פוצץ בחברון ובערבית

 פלסטינים :כ-30 פצועים והרוג בפעילות צה"ל בחברון – בנוסף ישנם דיווחים על מאות עצורים. 55 פצועים בפעילות צה"ל בחברון ודיווח על מעצרים נרחבים של אנשי חמאס.

כוחות הביטחון עצרו חמישה אנשים בבית לחם.

ויש עוד דיווחים מטוויטר שמשהו קורה/קרה אתמול בלילה, בהר הבית.

בהר הבית נמנעה יציאה של כ1500 מפגינים ממסגד אל אקצע. המצור הוטל לאחר שעימותים בין מתפללים למתנחלים יצאו משליטה. דב ליאור וכמה ממעריציו עלו אתמול להר הבית, לא ברור כרגע אם יש קשר אבל זה נשמע סביר.

נשתדל לעדכן בהמשך.

ישבתי לפני כמה שנים עם חבר קפיטליסט למהדרין ודיברנו על בעלת הבית שלי. היא באמת היתה בעלת בית מצויינת ונחמדה, שתמיד דאגה לתקן כל דבר מייד ואפילו גבתה מחיר סביר, בת"א. סיפרתי לחבר שכל הבניין בו אני גר שייך לה ושהבנתי שיש לה עוד כמה בניינים בת"א, אז הוא שאל אותי: תגיד אתה מקבל ממנה חשבונית של עסק או קבלה אישית?

עניתי לו שכל חודש, כמו שעון, מגיעה בדואר קבלה על שמה, לא חשבונית. הוא חייך ושאל, כמה מס הכנסה נראה לך שמשלם מי שיש לו מאה דירות בת"א אותן הוא משכיר? ולפני שהספקתי לענות הוא המשיך, יש בספר החוקים של מדינת ישראל סעיף שבו מצויין במפורש, שמי שבבעלותו דירות רבות והכנסתו היא מהשכרתן יכול להפעיל את הסעיף הזה ולשלם רק 10 אחוז מס הכנסה.

כן, בדיוק. 10 אחוז מס הכנסה על השכרה של מאה דירות בת"א.

אני לא זוכר מה היה מספר הסעיף\החוק\התקנה (ואשמח לעידכון ממי שיודע הנה כתבה בעניין ותודה לitamar_b) אבל הקפיטליסט, אז מולי על כוס קפה מול הים, שלף את המספר ממוחו ברגע ובהערצה. הוא הסביר לי בחיוך עוד יותר גדול, שאם מישהו מקים חברה שעוסקת בדיור להשכרה, הוא ישלם 25% מס חברות על אותה הכנסה.

אז אין עיני צרה באותה בעלת בית נחמדה ולא בעוד כמה וכמה אנשים שיכולם לקבל את הכינוי "ברוני-נדל"ן" בת"א, אבל זה לא ממש הגיוני המצב כרגע. ההפיכה של נדל"ן – כלומר בית – לסחורה לגיטימית כמו גבינה היא לא הגיונית. בעבר הדרך להרוויח מה"מוצר" הזה שנקרא בית, היתה לבנות אותו. נכון שהקבלנים היו עשירים אבל הם גם היו יצרניים. המצב היום שבו דיור הפך לאפיק השקעה צמח, כי עזרו לו לצמוח. התקנה הזאת מעודדת אנשים לקנות עוד ועוד דירות כהשקעה עדיפה על אחרות וזה לא הגיוני.

מי שמחליט לפעול לפי השיטה הקפיטלסטית המקורית ולפתוח עסק שייצר דבר מה וימכור אותו ללקוחות, משלם יותר מכפליים מס למדינה מאשר סוחר דירות. הדרישה להטיל רגולציה על בעלי דירות היא טובה וראויה אבל לא כדאי לפני זה פשוט להגיד להם: תקנו מניות/אג"ח/מק"מ/זהב, עם הכסף שלכם אבל לא דירות? קחו את הכסף שלכם ותשקיעו בחברה חדשנית או מפעל יצרני, כדי לקבל ריבית או להרוויח וזה אפילו מייצר מקומות עבודה נוספים.

סוחרי הדירות יכולים להיות אנשים מאד נחמדים, אבל אין שום סיבה להקל עליהם בצורה שכזו. בטלו את הסעיף!

מלבד כמה ברוני דירות שגם ככה חיים לא רע, אף אחד לא יפגע מביטול הסעיף. גם אם ספסרי הדירות יחליטו שלא למכור את הנכסים ולהחליף מקצוע, הם ירוצו ויקימו חברה שעל שמה הם ירשמו את הדירות, אחרת הם יאלצו לשלם 50 אחוז מס. במקרה כזה הכנסות המדינה ממסים יגדלו לטובת כולם ואותן חברות חדשות יאלצו לפעול לפי כל החוקים הקיימים ועליהן יוכלו גם להטיל תקנות חדשות ופיקוח (כמו דירות במצב ראוי והגבלות על עליית שכר דירה).

וכל זה מביטול של סעיף אחד קטנטן.

כל האמור למעלה אינו מתייחס למישהו שבבעלותו דירה אחת, או אפילו שתיים, אותן הוא משכיר. כבר היום הוא פטור מתשלום מס עד רמה מסויימת. אם יבוטל הסעיף וכתוצאה מכך ישארו רק חברות בע"מ המשכירות ונתונות לפיקוח ואנשים המשכירים את דירתם היחידה, סביר להניח גם, שגובה הפטור שקבעה המדינה יהיה גם שכר הדירה המירבי שאותם פרטיים יבקשו.

הדי המהפכה

חוליית האיסוף של כיכר המיואשים ביקרה אתמול והיום בשדרות רוטשילד בת"א ולמרות התרוממות הרוח אותה חשים במהלך צעידה בשדרה ברגע שפונים לרחוב אחר, המהפכה נעלמת מהעין גם אם לא מהלב. חשבנו שנציע הצעה צנועה לכל הגרים ברחבי ת"א ובארץ בכלל: תומכים ביושבי האוהלים ויש לכם דירה? יש לכם חלון/מרפסת, סדין ישן וצבע? הראו למהפכנים הצעירים שאתם איתם, תלו שלט הזדהות!

@nitayp Nitay Peretz

אני קורא לחרם על מוצרי ההתנחלויות. רטווטו כשעוד מותר לכם.

@itamars Itamar Sha'altiel

כי אם עוד יש כאן מישהו, תנו לי ללחוש משהו קטן: יש כאן אלף אנשים מוכשרים, אלף אנשים פוליטיים, אלף אנשים שיכולים לעשות. כוסומו, אל תתלוננו

@AbuKedem AbuKedem

פחחחח ליברמן אינו נוכח

@usabach Uri Sabach

@itamars כולנו כאן. סופרים את הקולות (מתן וילנאי – אינו נוכח). עכשיו הגיע הזמן להגיד: החוק הזה יעשה טוב למאבק נגד הכיבוש

@itamars Itamar Sha'altiel

@usabach זה ברור. אבל הוא גם ציון דרך מזדיין שצריך לשים אליו לב

@AbuKedemAbuKedem

ריבלין יצאת פארש

@meyoashim meyoashim

כמה ימינה הם זזו כדי שמופז ואני נהיה באותו צד

@dotanh Dotan Z. Harpak

סיעת העצמאות הודיעה שהיא לא משתתפת בהצבעה. זו בגידה בבוחרים שלהם. אה, הם לא נבחרו

@omerka Omer Kabir•עומר כביר

Let's call it: Time of death 22:38

@goatscapes goatscapes

הדמוקרטיה בישראל נפחה את נשמתה. ניפגש במחנה לחינוך מחדש, או מול כיתת היורים.

@dotanh Dotan Z. Harpak

הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ובום!י

@zahi_o zahi oberman

אין לי טלוויזיה בסלון. אז שמתי שידור ישיר ערוץ 2 באייפון וכולנו הצטופפנו סביב השולחן. הרגיש כ״ט בנובמבר. רק הפוך

@itamars Itamar Sha'altiel

קיבלתי השנייה מייל שקורא לחרם על מקדונלדס מכיוון שהם לא מתכוונים לפתוח סניפים בשטחים הכבושים. לול

@ygurvitz ygurvitz

עבר. מקווה ששיחקנו היטב את תפקידנו בקומדיה. י

@Nami_Nag NamiNag

י*עדיין* מחרימה מוצרי התנחלויות ומקווה שגם אתם. ואם עדיין לא הצטרפתם אלינו, פורעי החוק, אז אני ממליצה לכם בחום – זו תחושה נפלאה.

@itamars Itamar Sha'altiel

הדמוקרטיה הישראלית לא מתה. היא רק נעשתה דמוקרטיה קצת יותר חלקית. תרגעו, יש עוד הרבה לאן לרדת. ואפשר גם לעצור את זה

הכוח ניסה למנוע את הפריצה של הגדר באמצעים שעמדו לראשותו, כלומר אש חיה. אחרי כמה וכמה נפגעים בקרב ההמון, שלא עצר את ההסתערות, החליט המפקד בשטח שעדיף לתת לאנשים לעבור לתוך שטח ישראל ולא להרוג את כולם. שלא יהיה לכם ספק, הכח הלא מצוייד לפיזור הפגנות היה מצוייד במספיק נשק רגיל כדי לעשות את זה. המ"פ הזה ששמו לא ידוע צריך לקבל צל"ש על שמנע טבח באותו יום ולא הוסיף עוד נכבה למדורה.

לאחר המקרה התקיימו בצבא דיונים שמטרתם, לדברי הדובר, להכין את הצבא לאירוע דומה כשיתרחש בשנית. זה לא שהיתה באמת ציפיה שהצבא יגיד שלאור המתרחש בסוריה, ישראל כמדינה הדמוקרטית היחידה באיזור תשמח לקבל פליטים שבורחים מהדיקטטור. לא, זה חכם מדי בשביל הגנרלים המיוחמים שהיו יכולים לעקר את המחאה בלי לירות כדור אחד, הם התכוננו אחרת.

שבועיים חלפו וביום הנכסה שיחזרו המתקהלים את נסיון צליחת הגדר וכולנו יכולנו לראות מה בדיוק נאמר בפקודות שירדו לחיילים בשטח:

אף אחד לא עובר ולא משנה מה נהיה. שלא תהיו כמו הכוסיות האלה לפני שבועיים שהפסיקו לירות ונתנו להם לעבור. אף אחד לא עובר. יש לכם נשק תשתמשו בו.

כ20 הרוגים ומי יודע עוד כמה פצועים וגדר לא פרוצה, ככה זה נגמר. הדרך שההנהגה הנוכחית של צה"ל והממשלה בחרו בה היא: מה שלא הולך בכח, הולך בעוד יותר כח.

גם במקרה של המשט היתה יכולה ההנהגה לבחור בדרך אחרת, בהסתמך על הניסיון הקודם ולמשל להודיע, שהסירות יבדקו בדרך ואם לא ימצא עליהן נשק הן יורשו להכנס לעזה. הביטחון הישראלי לא היה נפגע במילימטר מהגעת הספינות העמוסות במכתבים לרצועה והסיקור התקשורתי היה מינימלי. אבל לא. במקום לשלוח שני חיילים בזודיאק הם אירגנו הפקת ענק בהשראת פרנסיס פורד קופולה ואפילו עשו חזרה גנרלית, פיקטיבית ומצולמת כדי להטעות את האויב הנה תראו:

שימו לב שחוץ מהעובדה שההפקה לא מצאה דוברי אנגלית בחיל הים, שהסרט מתרחש ביום. כזכור את ההסתערות הקודמת הם התחילו באמצע הלילה. הם גם טישטשו בעריכה את הסירה עם הזרנוק ואין מסוקים. אני גם מניח (ואולי אני שוב אופטימי), שבחיל הים יודעים שאין כל כך טעם בלהשפריץ מים על סירה.

העובדה המרה שאחרי הפאשלה הקודמת לא פוטר וסולק בבושת פנים מפקד חיל הים, אומרת הכל. האיש שניהל מבצע שכלל את רוב חיל הים ולפחות טייסת מסוקים אחת, שבמהלכו נתלו לוחמי שייטת מתחת למסוקים כפיניאטות ביום הולדת במקסיקו, עדיין שם. המפקד הדגול שניהל כח בן 13 ספינות ועשה את זה מזודיאק במקום מהחמ"ל עדיין שם. האיש שקרא לאנשי המשט הקודם "רוצחים" כשהיחידים שהרגו הם חייליו, עדיין שם.

במפגש מקרי עם גנרל לשעבר בצבא, הסביר הלה לכח הקומנדו הימי של כיכר המיואשים, שברור שהאיש חייב לעוף. ברור שהיתה פאשלה מטורפת ומפקד חיל הים הוא האחראי הראשי, אבל אם יעיפו אותו זו תהיה הודאה באשמה מצד ישראל אז משאירים.

המשט הבא כנראה עומד לצאת לדרך בקרוב, כשמולו עומדת מדינה ששכחה לקחת את הכדורים ומפקד כושל של שייטת מבוזה שממתינים לקרב על הכבוד. מי שחושב שזה יגמר בטוב צריך להיות מאד אופטימי. ישראל וצבאה הוכיחו פעם אחר פעם שאין להם בעיה לפגוע באזרחים בלתי חמושים ולהתנהג בצורה כוחנית שסותרת את האינטרסים שלהם עצמם. אז CNN וCBS כבר בוחנים ברגעים אלו איך לחבר את ציוד השידור הלוויני שלהם לסירות, כי אף אחד לא רוצה להפסיד את האירוע שמייחצ"ן דובר צה"ל. לנו לא נותר אלא לצפות בשידור ובציוצים של ג'וזף דנה מהספינה, עד שיופסקו ע"י חיילינו האמיצים המגינים על המולדת מפני ניצולי שואה וטייסי חיל האויר לשעבר החמושים במכתבים, ולקוות לטוב.

פוסטים קשורים:

רחוב המשט פינת שדרות מגיני הסיפון, ליד האנדרטה

בין שגיאה לתקלה, או – בפעם הבא תשלחו את השייטת להביא תמנון

רגעיו האחרונים של סוודט קיליצ'לר – עיתונאי טורקי שנהרג במשט לעזה

ואיפה היה מפקד חיל הים?

הספוף החביב זכה להרבה צפיות באותו היום, אבל באותו הערב הוא יצא מטוויטר והגיע לכאן:

כעבור כמה שעות הם הורידו את העמוד הזה והוא כבר לא קיים, נשארה רק התובנה המעניינת של noamr@ בעקבות התגובות בעמוד הנעלם:

"ראיתי את זה בתור אם אםתי אמרו את זה אז זה אמת. אין פילטר."

האשמות רבות מופנות לאחרונה אל ההאארפ, ממתקפת הטורנדו ההרסנית בארה"ב, ההצפות במיסיסיפי ורעידות האדמה בניו זילנד ויפן. הוידאו הבא מציג סרטון של נד-מים מסתורי ומקשר אותו ותופעות אחרות אל דולפינים שנפלטו לחוף מטוגנים והכל באירן:

אם כבר נזקים לחיות, זוכרים את מקרי המוות ההמונים של ציפורים ודגים בחודשים האחרונים? אז הבחור הזה מסביר (כמה שהוא דומה לדייל גריבל!) למה ההאארפ אחראי גם לזה, דלגו ל7:30 להסבר:

ההאשמה המרכזית לגבי ההאארפ היתה תמיד, שאפשר להשפיע איתו על מזג האוויר. אתם אומרים עכשיו לעצמכם, שטויות! אבל הנה קטע מתוך עיתון מכובד שמספר על מדענים באבו דאבי שייצרו למעלה מחמישים סופות גשם באמצע המדבר.

עד כאן על ההארפ להפעם רק נוסיף אזהרה עדכנית לטובת קוראינו השוהים באמריקה ונעבור לידידינו מהמוסד.

נתחיל במצריים שם נפוצות שמועות רבות ומגוונות על המוסד, למשל, שביום שישי לפני שבועיים ניסו בחורינו האמיצים לשלוף את מובראק ממיטתו בביה"ח. המבצע – הכושל מסתבר – שילב מסוקים באילת, כוחות קומנדו ופאה. ושמועות, הרבה שמועות. עוד חשד שמופנה אל עבר המוסד במדינה המשוחררת נוגע לתוכנה לצפיה בטלוויזיה על המחשב, מסתבר שכמה מצרים בדקו וגילו שמקור התוכנה בישראל וכנראה שהמוסד יודע איזה פורנו הם רואים.

בפרשת סמי ושושו אין חדשות מסעירות, אתם יכולים לקרוא אצל ריצ'רד סילברסטין (האתר שלו לא זמין כרגע… המממ) איך המוסד תפס טרמפ עם סמי לאירן והסאנדיי טיימס טוען שהם לקחו איתם לפעמים כמה מסוקי בלקהוק מוסתרים בתוך מכולות.

לא רק אירן, גם לונדון חביבה על סוכני החרש הציונים, לפי הספר של אוסטרובסקי המוסד מחזיק למעלה ממאה דירות מסתור מצויידות ברחבי הבירה האנגלית ולפי הידיעה הבאה כנראה שנעשה לפחות באחת מהן שימוש למטרת חיסולו של בכיר סורי ב2007. החיסול לא התבצע כי הסוכנים של יחידת "קידרון" ו"נביעות" של המוסד החליטו שהאיש מועיל יותר בחיים, כך לפי ספר חדש שיצא בבריטניה. הסוכנים פרצו לחדר במלון קנסיגטון שבו השתכן הסורי והעתיקו את ההארד דיסק שלו והטמינו לו סוס טרויאני במחשב. לפי הספר, המסמכים שנשא עליו הובילו את ישראל אל הכור המסתורי שאולמרט שעוד נגיע אליו בהמשך, פוצץ.

נישאר בלונדון שם נמצא בקיץ האחרון סוכן MI-6 בתוך תיק ספורט בבית מסתור של השירות החשאי הבריטי, מת ודי רקוב לפי הדיווחים. התרגיל הרגיל שניסו להפיל עליו היה פעילות מינית חריגה אבל לא הצליח להם והבריטים יודעים שזה היה המוסד, או בלשונם שני חשודים בעלי מראה ים תיכוני.

זוכרים את זאב ברקן, אלישע קרא ואוריאל זושה קלמן? שני האחרונים בלי כמה חודשים בכלא הניו זילנדי אחרי שניסו לארגן למוסד דרכון של נכה מקומי. אלי קרא הידוע גם כאנתוני דייויד רזניק, לפי התיאור באתר הזה, היה שותף להפקת סרט סנאף שצולם בשטח האוניברסיטה בקווינסלנד. בסרט ילד צעיר נשחט למוות.

בין יתר השתלשלות העניינים באתר הזה, מואשם גם המוסד בהריגת חיילים אמריקאים בעירק ע"י מילכוד מכוניתם של אזרחים תמימים ופיצוצם על הכוחות האמריקאים. לפחות במקרה אחד נלכדו סוכני המוסד ע"י הכוחות האמריקאים ובכיסם דרכון ניו זילנדי, בהחלט קריאה ממולצת.

ולסיום, הדובדבן שבקצפת עולם תאוריות הקשר – 9/11.

בוידאו הבא סוכנת לשעבר של הMI-5  הבריטי מזכירה לקראת סוף הראיון שהיו די הרבה סוכני מוסד – או כמו שקראו להם אז "תלמידי אומנות ישראלים" שנעצרו מיד אחרי נפילת התאומים ומאז לא שמענו על זה כלום.

באתר הבא אתם מוזמנים לקרוא על ההאשמות רבות השנים על שיתוף הפעולה בין הCIA למוסד בפרוייקט הפינוי-בינוי בלב מנהטן, כשהן מגיעות מנשיא וראש ממשלת איטליה לשעבר פרנצ'סקו קוסיגה. אותו האתר בדיוק מביא את סיפורו של ראש עריית ירושלים אולמרט שבילה בניו יורק בשעת נפילת התאומים. האתר מפתח תאוריה שלמה סביב העובדה שהביקור היה סודי ולא הופיע בשום מקום חוץ מבכתבה של הג'רוזלם פוסט על בית"ר.

למרות שסטטיסטית במקרה שלו הסיכוי שהיה במנהטן גבוה מאשר כל מקום אחר (וגם בכל רגע נתון מאז) אני לא זוכר את הנאשם מתפאר בהיותו באיזור מנהטן בשעת האירוע , אבל סביר להניח שלהסתרה אין כל קשר למקרה. למרות ההאשמות בקשר ציוני חובק עולם, דעתם של האנליסטים של כיכר המיואשים היא, כי הנאשם מסתיר את האירוע עקב מימון כפול לכרטיסי טיסה והעובדה שהוא בדיוק שלח את טלנסקי מהמלון לכספומט כשהמגדל הראשון נפל.

כל הקיץ ישב הצרצר והתאמן על הניגון המושלם שהמציא וזה לא היה קל להמציא את הניגון המושלם, אבל הצרצר הקטן התעקש. כל יום בזריחה כבר ישב הצרצר על גזע עץ ישן וניגן והמשיך עד לבוא השקיעה.

לפעמים בשעת האימון היה רואה נמלה חולפת מתחת לגזע ומבלי לעצור את השטף עבר לנגן את אחד הקטעים בהם שלט היטב, למען ינעם לאותה נמלה בשעת מעשיה. כשפעם אחת טור נמלים שלם עבר מתחת לגזע, הצרצר ניגן נעימות-עם מוכרות ומשמחות לכבודן.

כך המשיך הצרצר להתאמן כל הקיץ עד שבאמצע הסתיו הוא הרגיש מוכן. עלה הצרצר על גזע העץ הישן הביט סביבו ופצח בניגון.

הניגון המושלם.

לאחר שסיים ונרגע הצרצר וגם השקיעה כבר כמעט נגמרה, יצא לאסוף את מזונו. בכל יום בקיץ אחרי האימון היה צועד לו בין העצים ואוסף במהרה כמה גרגירים שינעמו לחיכו, אבל היום הם לא היו בנמצא. הניגון המושלם הינו תובעני לביצוע והעייפות הכבידה על מלאכת החיפוש.

הצרצר התרחק ממקומו הקבוע ועדיין לא היה ולו גרגר אחד על אדמת היער, כשלפתע ראה לפניו את הכניסה לקן הנמלים.

הן בטח זוכרות איך ניגנתי להן יפה כל כך בקיץ, חשב לעצמו הצרצר, הן בטח יתנו לי משהו קטן רק כדי להחזיק מעמד עד מחר.

שלום לצרצר, אמרה הנמלה שיצאה מהפתח.

שלום לנמלה, אמר הצרצר בקול נעים למרות עייפותו, אולי תוכלי לעזור לי במעט גרגירים. ראיתי בקיץ שאספתן הרבה גרגירים ואני בטוח שיש לך עם מה לעזור למלא את בטני הריקה.

ברור שאספנו גרגירים כל הקיץ, אחרת היינו עומדות כאן כמוך, ענתה הנמלה בזילזול.

הצרצר אסף את מעט כוחותיו ואמר, אבל אני אינני מבקש תרומה אני אשמח להעניק לכן הופעה מיוחדת של הניגון המושלם, אחרי שאוכל מעט ואשיב את רוחי כמובן. את אולי גם זוכרת איך, ללא כל תמורה, הנעמתי את זמנכן בשעה העבודה.

אם היית קם ממרבצך על הגזע ויורד למטה לאסוף לך גרגירים לקראת החורף לא היית צריך להתחנף אלי עכשיו, ענתה הנמלה בחוסר עניין.

אבל בכל שנה אני מתאמן על ניגון מושלם חדש ובכל שנה יש מספיק גרגירים על הקרקע גם בחורף הקר ביותר. נכון שטעמם של הגרגירים מעט מר לקראת סוף החורף אבל הם תמיד הספיקו עד האביב, הצרצר חייך כשנזכר באביב.

הנמלה לא חייכה חזרה וענתה לצרצר, אני מצטערת אני לא יכולה לעזור לך אין לי מספיק.

את רואה, ענה הצרצר, גם לך היו בעיות לאסוף גרגירים השנה, זה לא אשמתי.

לא היתה שום בעיה, ענתה הנמלה, אספנו את כל מה שראינו והכמות היתה יפה. קיבלנו יעוץ, לחשה פתאום הנמלה, אתה יודע.

יעוץ? ממי? שאל הצרצר, לא מבין מה זה שייך לעניין.

לא חשוב ממי, ענתה הנמלה, חשוב שעכשיו אנחנו רגועות. לא נרעב החורף גם אם יהיה שיטפון.

איך לא תרעבו אם הגרגירים ירטבו?

כי בזכות היעוץ יש לנו מחסני חירום מלאים במיוחד למקרה הזה.

ומה אם גם המחסנים האלה ירטבו? הקשה הצרצר.

יש לנו במקום סודי עוד מחסן מלא גרגירים, מלא עד תומו.

הצרצר ניסה להיזכר מתי היה ביער שיטפון ושאל, תגידי היה לכם פה פעם שיטפון?

לא, ענתה הנמלה.

אז בשביל מה כל המחסנים?

לביטחון.

אז מכל המחסנים האלה אין לך משהו לתת לאומן רעב, שנהיה רעב רק בגלל שאת וחברותיך אספתן את כל הגרגירים מהיער בלי סיבה, אמר הצרצר בשקט.

יכולת לאסוף גם אבל אתה בטלן ועכשיו תהיה רעב, אמרה הנמלה לפני שנבלעה חזרה בפתח.

הצרצר פנה חזרה אל היער ומאז לא נשמע יותר הניגון המושלם. נשאר רק מוסר ההשכל שהוא: אין כבוד לאומנות.

*בדיוק לפני שנה הוקמה כיכר המיואשים, תודה לקוראים.

ישנן הרבה דעות  עדויות ופרשנויות על מה קרה שם בדיוק, אבל אין וויכוח שזה קרה. אין ויכוח שהבתים בכפר נבנו ע"י ערבים והיו בבעלותם במשך כמה דורות וכעת גרים שם יהודים.

גם אני ישבתי ואכלתי חזיר במסגד הישן של הכפר שהיום שוכנת בו מסעדה ארגנטינאית ואפילו היה טעים. העדפותיו הקולנריות של החבר הדימיוני מעולם לא עיניינו אותי אבל כשציינתי בקול רם את עובדת הייותנו במסגד כששומן בקר נמוך מטפטף עלינו, היסו אותי. שששש.. די נו.

אתם מכירים את הנוהל. אל תדבר על זה.

האווירה הזו של "אל תדבר על זה" נדמה ששוררת בכל צעד ברחבי כפר האמנים. פסלים וציורים מפוזרים בכל פינה בכפר, אבל אין אפילו שלט אחד שמספר מה קרה. אני אפילו לא מדבר על לוח זיכרון בכניסה או במרכז הכפר כנהוג במקומותינו, סתם שלט קטן ששם אחד הדיירים החדשים בבתים העתיקים המציין את ההיסטוריה שלו. למעט שלטי התנועה החדשים, שגם נגדם היה ויכוח, הנמצאים בכביש מחוץ לעין הוד ומורים לכיוון עיו חוד, אין. שששש…

העניין באיזכור הנכבה לא נובע מתוך מחשבה שיש לסובב את הגלגל לאחור ולהשיב את הבתים לבעליהם המקוריים בעין הוד כמו ברמת אביב, לא זה העניין. המטרה שבאיזכור הנכבה היא להראות שאנחנו זוכרים. שערי ניצחונות ולוחות זיכרון יש בארץ בכל פינה, חלקם מתארים את אותם אירועים ממש רק העטיפה אחרת, האם יהיה זה כל כך נורא לזכור שהיו אנשים שאיבדו את הכל בתהליך? האם הדרך היחידה להתמודד עם המעשים שנעשו היא השתקה והתעלמות? האם זה לא אמור להיות הצעד הראשון בדרך להתפייסות, הכרה בעוול שנעשה?

האם זה לא מה שישראלים דורשים כבר חצי מאה שכל העולם יעשה?

יזכור.

לאחר מלחמת ששת-הימים התמלאה ירושלים בבתים רקים ובחסות השלטון הם חולקו לבערך כל מי שרצה, ומי לא ירצה בית לבנים ערבי עתיק במקום טוב בירושלים? במיוחד אם בעל הבית נעלם לו לארץ האויב ולא צריך לשלם. אנשים רבים לקחו לעצמם בתים של מישהו אחר והיו להם מלא תירוצים למה זה בסדר, אבל לאיש אחד זה הפריע. הוא בדיוק עבר לגור בבית שהיה עמדת הגבול הירדנית באחת השכונות במזרח ירושלים והקו הירוק עובר ליד פחי הזבל (לא כמאטפורה אלא באופן ממשי לגמרי) והעניין הזה הפריע לו. העובדה שהוא גר בבית ללא הסכמת בעליו הפריעה לו וזה לא משנה שבעל הבית לא השתמש בבית כמה עשורים כי הצבא הירדני החרים אותו ובנה בו עמדת גבול. איש מוזר.

בניגוד לרוב, אם לא כל שכניו, החליט האיש המוזר לעשות מעשה ובדרך לא דרך הצליח לאתר את בעל הנכס אי שם בירדן. אני מעוניין לקנות ממך את הבית במחיר המקובל בשוק, הציע האיש המוזר ובעל הבית, שהבין שהוא לא יוכל לשוב אל ביתו לעולם, הסכים.

סביר להניח שאתם מכירים את שמו של האיש המוזר הזה, שחשב שניצחון בקרב אינו מצדיק גזל ושהבין שזיכרון לא מפחית מהניצחון, וזה אולי לא מפתיע שהוא היסטוריון.

ויהי שקט.

אנחנו עכשיו חודש לאחר מכן וכשבוע לאחר הסכם הפיוס ההיסטורי בין הפת"ח לחמאס. נראה לי קצת מוזר שכמה שבועות לפני שהם חותמים, מישהו מהם יחליט לחמם את הגיזרה ולירות על ישראל. מה גם שלאורך כל ההסלמה חסרת השם, פורסם בתקשורת שהחמאס מעוניין בהפסקת אש. תיזכר תגובתו לעניין של שר הביטחון שכבוחן כליות ולב של כל החברים בחמאס (באופן אנליטי כמובן) הודיע: "הזרוע הצבאית אינה מעוניינת בכך".

או שאולי הוא התכוון לצה"ל. כי הצבא ומערכת הביטחון בראשו, הם היחידים שהיה להם אינטרס שהגזרה תתחמם מספיק, עד שכמה גראדים יעופו אל אשקלון/אשדוד. למרות ששמותיהם מכילים "ביטחון" ו"הגנה" הפעם נראה שדווקא מחלקת השיווק שלהם היא שצעדה בראש, היא שדרשה וקיבלה הדגמה חיה, קבל עולם ומצלמות, של מערכת כיפת ברזל. כמו שמופיע היום ב"הארץ":

"ההצלחות של כיפת ברזל הקפיצו את העניין בה. כחמש מדינות הגישו בקשות ללמוד מאתנו על המערכת""

אני לא טוען ש המרגמות שלא פגעו בכלום בתחילת ההתחממות או הטיל שכן פגע אח"כ נורו ע"י או בהוראת שב"כניקים, אבל מי יודע. הישראלים כבר הוכיחו לא מזמן שאין להם אפילו בעיה להידחף לסיכסוך בין לאומי, כדי להראות שהסחורה שלהם עובדת תחת אש אמיתית. ראו למשל את אותה מלחמת חמשת-הימים שפרצה בין גאורגיה לרוסיה בחבל אבחזיה, בה מומחי צבא ישראלים אימנו וככל הנראה הפעילו, את הנשק היחיד שאשכרה הכאיב לרוסים במלחמה הזו, המל"ט. ממש לא במקרה כמה חודשים אחר כך נתבצעה רכישה של מל"טים ישראלים ע"י רוסיה.

הגדיר זאת יפה ראש ממשלת גאורגיה במסיבת עיתונאים כשנשאל האם הנשק הישראלי סייע לגאורגיה במלחמתה מול הרוסים:

"אתה שואל אותי כנציג התעשיה האווירית של ישראל, או כנציג חברת אלביט?"

כאלפיים איש סיימו את חייהם במפגן תצוגת התכלית בגאורגיה, באדיבות מחלקת שיווק המלטי"ם של ישראל. למעלה מעשרים פלסטינאים ועוד נער ישראלי אחד, קיפחו את חייהם במבצע השיווק המיוחד של מערכת "כיפת ברזל" בחוצות רצועת עזה. נראה שהפעם יצאנו בזול.

"י', זה בגללך?"

"יכול להיות."

"די! נו באמת? אתה עובד עלי."

"רגע… אני אזוז פה הצידה ואתרחק מהאנשים"

אתה בגני התערוכה איפה ששרון?"

"כן נו, אני פה מהצהריים."

"ובגללך המיקרופון של שרון לא עבד?"

"יכול להיות. בדיוק חיברתי איזה פנס כשזה קרה, זה כבר קפץ לנו קודם אחרי הצהריים בגלל הפנס הזה והחשמלאי פה סידר את זה."

לא האמנתי למה שאני שומע, י' אוהב קונספירציות, אבל מרחוק, מאד מרחוק. הוא גם נשמע מאד רגוע, מה לעזאזל?

"אז אתה פירקת את הליכוד, סחתיין."

"מה!!"

"שרון הלך, הפרשנים אומרים שהוא יעזוב את הליכוד בגלל זה."

"די! לא נכון! באמת? אתה עובד עלי"

"לא נו, שרון הלך כי המיקרופון לא עבד, בטלוויזיה אומרים שזה עבודה של האנשים של ביבי. איפה אתה? אמרת שאתה שם."

"אני פה בחוץ ליד הארון חשמל, החשמלאי וכולם פה מנסים לסדר את זה."

"גדול! אתה פירקת את הליכוד!!"

"לא בטוח, אולי זה היה משהו אחר…"

"אבל אמרת שחיברת פנס כשזה קרה ואותו הדבר קרה קודם עם אותו פנס. תגיד, זה ניתק את ההגברה כשזה קרה אחרי הצהריים?"

"זה הקפיץ פה את החשמל, גם את ההגברה."

"אז זה אתה."

"טוב אני חייב לסגור."

"מה אתה חושב שיש לנו האזנה?"

"יכול להיות, לא יודע, לא רוצה להסתבך, יש פה מלא שב"כניקים. אני אדבר איתך אחר כך, אל תספר לאף אחד."

לי אישית ברור שברגע שאחת מחוליות החטיפה והטרור שמתחבאות לי מתחת למיטה ובארון שמעל הכיור (לפי פירסומים ישראלים), יחליטו לחטוף אותי כי אני ישראלי ואז הם יבואו בדרישות לממשלה הציונית תמורת שיחרורי, הממשלה תוכל להגיד:

"קראתם את הבלוג שלו? שישכח מאיתנו עכשיו וירקב שם בצינוק."

אבל להתייחס ככה לנעם שליט? הרי מאז שנולדנו שוטפים לנו את המוח בחשיבותו של היחיד בחברה הישראלית, שמלח הארץ זכאי שהמדינה הישראלית תיתן לו גב כשהוא נקלע לצרה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בצרה ביטחונית. עד קצה העולם סוכנינו האמיצים מיחידותינו המיוחדת יגיעו כדי לחלץ את הישראלי בצרה.

והנה מישהו שאיבד את אחיו התאום, התאום! במלחמה, במלחמת יום כיפור! והגיע ממשפחה הכי ציונית שיש, שלא חגגה בר מיצווה לתאומים כי צה"ל צריך כל לירה, ואז נחטף הילד שלו לעזה עקב עוד כישלון של הצה"ל ויורקים לו בפנים, סליחה, מחרבנים לו על הראש בכיכר העיר.

הממשלה הציונית צוחקת לו בפנים כבר כמה וכמה שנים ולא מתכוונת לשנות את מעשיה למרות שהמחיר תמורת החזרת בנו של האח השכול ברור וידוע. לתומי חשבתי שלמישהו כזה, כמו נעם שליט, מגיע שממשלה עם דם על הידיים, תגיד לשרותי הביטחון עם הדם על הידיים, שיגידו לסוהרים עם דם על הידיים שישחררו לא אלף, אלא מאה אלף  אסירים עם דם על הידיים כדי שהילד שלו יחזור כבר הביתה.

חשבתי. טעות. הטעות היא של משפחת שליט דרך אגב. הממשלה תמשיך ותשתין עליהם בקשת כי הם מלח הארץ, ציונים שלא יפגעו במדינה כי ככה הם חונכו. פראיירים.

את רפרם חדד  שהוא בלוגר סמולני שיחרר אחרי כמה ימים בודדים חודשים בכלא, במדינת אוייב אמיתית, האדון הלא נכבד איווט ליברמן, בלי יותר מדי בלגן.

את סוחר הסמים אלחנן טננבוים על כל שיניו, החזירו תמורת כמה מאות בעלי ידיים מדממות.

ועל המרצדס שלקחו כדי להתחזות לאידי אמין באנטבה והחזירו לארץ כי הסיירת התעקשה, כבר כתבנו.

מסיכום האירועים האלה לא נותר לנו אלא להמליץ לכם, אם מישהו יחטוף אתכם או אחד מבני משפחתכם וידרוש משהו מהממשלה הציונית תמורת שיחרורכם, תעשו רעש. והרבה. למעשה כדאי לנהוג בסגנון עדת "מבצע סבתא": תתחילו הכי חזק ולאט לאט תגבירו, כי אם תתנהגו בממלכתיות ובציוניות מול השקרים וההתחמקויות שנציגי הממשלה ימכרו לכם תגמרו בדיוק כמו תמי ארד ונעם שליט.

פוסטים קשורים: מה ההבדל בין גלעד שליט למרצדס?

חזרה לעמוד הראשי

מאת: פאט קונדל

אם תעבירו ביקורת על דת, בדרך כלל יהיה מישהו שיגיד לכם “יכול להיות שאתם לא מאמינים באלוהים, אבל אתם יכולים להראות קצת יותר כבוד לאלו שכן מאמינים", ויכול להיות שתמצאו את עצמכם חושבים: בעצם, יכול להיות שהם צודקים. זה לא יכאב להתייחס יותר בכבוד. אחרי הכל, אף אחד לא רוצה לשמוע באופן חד וחלק שהדת שלו היא הזיות זולות שחוברו יחדיו בתפר גס ומשמשת כוח סיוע לרשע שבעולם. מה שהם קוראים לו אמונה זה בסך הכל פחד בתחפושת ושהאמונה האינפנטילית שלהם היא כחליפת משוגעים על האנושות כולה, זה לא משהו שהם ישמעו בלי להתבאס.

אז כן, אולי אני יכול להראות קצת יותר כבוד. אבל אליה וקוץ בה, אני לא מרגיש שום כבוד. ניסיתי, באמת ניסיתי ואני מרגיש איום ונורא בגלל זה, אבל זה פשוט איננו.

אני מניח שאני יכול לשקר לעצמי ולהעמיד פנים לטובת רגשותיהם של אנשים וכולנו יודעים עד כמה רגישים ועדינים הם יכולים להיות בימים אלה, אבל האמת הפשוטה היא שלא ממש אכפת לי מהרגשות שלהם, אפילו לא קצת. אני מודע שזה אמור לשבת לי על המצפון אבל למזלי המצפון שלי יודע מתי מאיימים עליו ועושים לו ספין וגם לו לא איכפת.

המצפון שלי יודע שאין סיבה שמישהו בעולם יתייחס בכבוד כלשהו לדת. למעשה, בהתבסס רק על העובדות שהדת בעצמה מספקת בכמויות, יש את כל הסיבות בעולם להתייחס בחוסר כבוד פעיל שגובל באלימות מילולית.

את העובדה שהדת מקבלת כל כך מעט גידופים יחסית למה שמגיע לה באמת אני יכול לייחס לסובלנות, לאיפוק ונימוס שלא יאמנו, מצד אתאיסטים וחילונים בעולם. אז אם אתם אנשים דתיים ואתם חושבים לדרוש עוד יותר כבוד לאמונותיכם, בבקשה תנסו לזכור שאתם והדת שלכם כבר מקבלים יותר כבוד ממה אי פעם הגיע לכם.

הדת שלכם היא בדיחה. האלוהים שלכם הוא בדיחה. הוא כל כך מגוחך שהוא גורם מבוכה אפילו לאנשים שלא מאמינים בו. והוא וגם אתם עדיין צריכים להביא הוכחה ועד כה, שום הוכחה לא הופיעה וגם אין סיכוי שתופיע, כפי שברור לכולנו. אז כבוד, אני חושש, לא בא בחשבון. ספקנות משועשעת זה המקסימום שאתם יכולים לבקש וגם זה ביום טוב.

אנשים אומרים שרק אם אתה בעצמך מאמין אתה יכול להבין אמונה באמת, מה שלהבנתי אומר, שבזמן שהשתקת את מנגנוני הביקורת והיפנטת את עצמך למצב בו אתה מאמין לערימה של שטויות פאשיסטיות בקשר לנשמה הנצחית שלך, אז אתה תבין אמונה. לזה, אני בהחלט יכול להאמין.

סוחרי הדת אוהבים לשים את עצמם מעל לביקורת בטענה שהאמונה נשגבת להגיון, בדיוק אותו האחד הקורא עליה תיגר. כמה נוח. בהחלט, אמונה נשגבת להגיון כמו שהפושע נשגב לחוק. השורש "נשגב" הוא מאד פופולרי בקרב נוכלים דתיים בגלל שהם אף פעם לא צריכים להסביר למה בדיוק הם מתכוונים, רק שזה מצב תודעתי של הבנה יותר נעלה מההגיון, שהוא גס ופשטני לעומת הדקויות והעומק של אמונה ללא ראיות.

אם תשמעו איש דת (ואתם תשמעו) משתמש במילה "נשגב" להסביר את השטויות שהוא מאמין בהן, אז תדעו שני דברים:

אחד: אין לו מושג על מה הוא מדבר

ושניים: הוא רוצה שגם אתם לא תדעו על מה הוא מדבר

אמונה בכלל לא נשגבת להגיון. אמונה מתחמקת מההיגיון. היא בורחת ממנו בגלל שההגיון מאיים על בועת ההזיות הנעימה שלה. האמונה מבטלת את ההגיון באותה הדרך בה בית משפט פלילי הולנדי מבטל את האמת והעדים ומאותן סיבות ממש (זה מסובך מדי). אם אתם אנשים מאמינים, הדת שלכם מאפשרת לאמץ אמונות חסרות הגיון לחלוטין, בידיעה שהן לא יוערכו על ההגיון שבהן אלא על מידת האדיקות שתפגינו כלפיהן. במילים אחרות, הרצון שלכם להתעלם מהמציאות הופך למעלתכם הגבוהה ביותר, לא פלא שהדת פופולרית כל כך.

אך מה גדול הוא המחיר שאתם משלמים על התעלות זו. שוכנעתם שהאמונה בבלתי יתכן היא תקוותכם היחידה. איך זה קרה? ושהמשמעות לקיומכם היא לסגוד למשהו מעבר להבנתכם, המוגדר ונגיש רק על ידי מתווכים שמינו את עצמם. המחשבות שלכם, המילים והזהות שלכם אינן בחירה שלכם בלבד, אלא נתונים לאישור של אלו שלקחו לעצמם שליטה עליכם דרך האמונה שלכם. האנשים שאמרו לכם שנולדתם כשמשהו לא בסדר אצלכם (נו באמת!) שאתם במצב של חטא, לא פחות, בעיה שיכולה להפתר רק דרך התרפסות וציות מוחלט להם (הפתעה,הפתעה) מרגע הלידה ועד המוות.

ואם כל זה לא מחניף לכם (ולמה שיחניף בעצם?) אל דאגה, ניתן לזה שם מיוחד במיוחד כדי שתרגישו יותר טוב וכדי לשכנע אתכם שנשאר לכם קצת כבוד עצמי. בואו נקרא לזה דת ונקבע שזוהי המעלה הנאצלת ורבת ההוד מכל הסגולות ובאו נעמיד פנים שהיא באה מבפנים, כשכולנו יודעים שלשום דבר בדת שלכם אסור לבוא מבפנים בגלל שזה יתן לכם כח וחופש, שני הדברים שהדת שלכם רוצה כמה שיותר רחוק ממכם.

דת היא האחיזה שיש לאנשי הדת עליכם. כמו חבל בלתי נראה סביב צווארכם שמושך אתכם על הדרך בה הם רוצים ללכת, לטובתם לא לטובתכם. זוהי דרך ללא מוצא. זוהי מילת שיעבוד. זוהי מילה שנותנת לכם להאמין במה שאמרו לכם להאמין, מבלי לתת לכם להרגיש שאמרו לכם במה להאמין, אבל אמרו ואתם יכולים להפסיק להעמיד פנים.

זו לא סגולה. זה הדבר האחרון שאפשר לקרוא לזה. זוהי חטיפה מהמציאות. זהו מעשה טפשי של היפנוט עצמי. זוהי בריחה פחדנית. זה פתי מאמין עם הילה. להתחבא מאחורי הדת זה כמו להתחזות לנכה.

אז אני לא מבין בדיוק למה אני אמור לתת כבוד. זה נראה לי שאני אצטרך להיות נערת גומי מוסרית כדי לתת כבוד למשהו כל כך משחית, משהו שהקיום שלו תלוי בתודעה סגורה ושבאופן ברור גורר את האנושות בכיוון הלא נכון וממלא אותנו ברעיונות שיקריים על עצמנו ועל טבע המציאות.
אני מרגיש שאם אכבד את הדת, אני אתרום ללא צורך לטיפשות ולטימטום של הגזע האנושי ואת זה אני לא רוצה על המצפון שלי. אל תעלבו. Peace.

תורגם ע"י כיכר המיואשים

חזרה לעמוד הראשי

הצבא המצרי עסוק כרגע בניהול חירום של המדינה, באשר אל אסאד נוהג במכוניתו בעצמו בקרב המפגינים עם חיוך של גנב בלילה בנסיון לשמור על שלטונו, האירנים תוחבים כל כך הרבה אצבעות בכל כך הרבה סכרים עד שספק גדול אם יש להם עם מה ללחוץ על הכפתור האדום ליד הצנטריפוגה, בעירק מסתכלים בקנאה איך הדמוקרטיזציה מתפרצת איפה שאין אמריקאים, בירדן אוהבים את המלך אבל כמו כולם, הם מגלים שאת עצמם הם אוהבים יותר ובלבנון מחכים שכולם יהיו עסוקים והם יוכלו לעשות את מה שהלבנונים עושים הכי טוב, כיף.

אז איך זה מרגיש להיות בלי אויבים? אה?

נראה כאילו קרובים מאד הימים בהם העריץ היחיד בסביבה יהיה השלטון הישראלי. כמו הבריון הכיתתי שמחפש בחצר בית ספר קרש טוב כדי להרביץ איתו, בזמן שכל שאר הכיתה מצאו בני זוג והלכו לנשף הסיום, ככה ישראל נראית עכשיו. תוך זמן קצר הפכה ישראל מהדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון לעריצות האחרונה באיזור שכופה את עצמה בכח על נתיניה ובנוסף לכל ובגיבוי של המתהפך מספר אחת בעולם הדוד אובמה, הפכה ישראל לתומכת הכי גדולה של אותם השליטים הערבים שמהם הופחדנו כל כך הרבה שנים. אולי זה הזמן לדרוש החזר כספי ממערכת הביטחון על מצג שווא. ווילה בג'ונגל? בונקר בדיסנילנד.

נכון, קיימת האופציה שכל המדוכאים מסביב יגמרו את ההפיכות שלהם ואז יאחזו יד ביד ויצעדו אל השיכון הציוני ליד הים, שם הם יעברו בית בית, דירה דירה, יטבחו ויאנסו ולא ירגעו עד שיתחבו את איברם המסוקס באחוריו של ההיפסטר האחרון שנשאר עומד בשד' רוטשילד. האופציה בהחלט קיימת ואני בטוח שהיא אחד מסיוטי הלילה הנפוצים בקרב נוער הגבעות (בעיקר הקטע עם ההיפסטר), אבל כשבוחנים מי הם אותם אלו שאמורים לפגרם את יושבי ציון מתקבלת תמונה אחרת.

למשל Alaa המצרי שנמצא בדרום אפריקה ודיווח ועידכן במשך כל זמן ההפגנות במצרים , או ShababLibya שנמצא באיחוד האמירויות במפרץ, שברגעים אלה ממש מדווח על רגעיו האחרונים של ההזוי מכל – קדאפי. מלבד הדיווחים היבשים על המתרחש משלבים השניים, בסגנון עדת הטוויטר, גם מחשבות ורגשות. השמחה שלהם על ההתקוממות עלתה מכל משפט שהם כתבו, שמחה אמיתית, מתפרצת, של אנשים שחשבו תמיד שזה לא יקרה בזמנם והנה, זה קורה. אנשים צעירים שעזבו את ארצם הקשה וישבו שנים בגלות בלי תקווה שאי פעם יוכלו באמת לחזור ולחיות במדינתם והנה, הם אורזים. אין לי באמת מושג מה בדיוק קרה וקורה במדינות השכנות, אבל לאנשים האלה יש ואני מאמין להם. אני מאמין לשמחה וההתרגשות הכל כך מתפרצת ואני מאמין לתמונות שמראות שהמחאה היא לא אלימה ואני לא מאמין שמה שיש להם עכשיו על סדר היום זה לתקוף את ישראל. נראה לכם?

נכון הם לא מסמפטים אתכם, אבל גם אני לא. וגם כל אירופאי או דרום אמריקאי ממוצע לא. ובצדק.

היחס של ישראל לפלסטינים לא מאפשר לאף בר דעת לסמפט אתכם, אבל לא אני ולא האירופאי נבוא להלחם בכם, אז נראה לכם שהמצרי כן? אנשים שמיוזמתם יצאו לכיכר עם מטאטא, והתחילו לנקות באמצע ההפגנה לא יהיו אלו שיעודדו ירי רקטות על ערים או יהללו טור טנקים שמתקדם צפונה בסיני. במקום זה כבר יומיים יש דיווחים שהמצרים מעבירים סיוע הומניטרי ללובים, (ממש האנשים, כזכור אין שלטון) וסביר להניח שהם יעשו אותו דבר עם העזתים. כן, המצרים יעזרו לעזתים נגדכם ואתם יודעים למה? ג'ארכ פאקינג כאריבכ, זה למה.

מי שכרגע השתחרר מדיכוי רב שנים לא יכול לעמוד מנגד כשהשכן שלו נלחם בעריץ אחר, הוא יבוא לעזור לו והוא גם יבוא ויספר לו בדיוק מה הצליח אחרי כל כך הרבה שנים, בלי אלימות. (לא שהם יחדשו משהו לפלסטינים, כבר כמה שנים שהמאבק הלא אלים הוא זה שמוביל את ההתקוממות הבלתי נגמרת בשטחים) הם יעבירו להם תרופות ואוכל וחומרי בניין ויתמכו במאבק שלהם כנגד הישראלים ההו כה נאורים ומוסריים.

וזה לא שמישהו באמת ציפה ממנהיגי הדמוקרטיה החופשית הישראלית, לעמוד עם מגאפון ולעודד את המהפכות מסביב ולהבטיח שנשמח להיות חברים של כל שלטון שהמהפכנים ישיתו על עצמם. אבל אולי עכשיו שאין לכם באמת אויבים, אולי, אם לא אכפת לכם, תהיו מוכנים לשחרר את הפלסטינים לחופשי ולפתוח את המקומות הקדושים גם למי שיש חבר דמיוני אחר משלכם ותנו לכולנו להצטרף לרוח החופש המנשבת בשכונה ולחיות קצת בשקט ושלווה. זה די שווה הדיל הזה, הוא כולל בתוכו קיצוץ נרחב ביותר בתקציב הביטחון, הימנעות מגנרלים וסופי שבוע של סקי וחומוס בסוריה.

חזרה לעמוד הראשי

בהופעת הבכורה שלו בוועדת החוץ והביטחון, ביום שלישי האחרון (25/1/2010), אמר ראש אמ"ן החדש האלוף אביב כוכבי לח"כים כי "אין כרגע חשש ליציבות השלטון במצרים".(הארץ)

זה לא היה אפשרי לדמיין איך יכול מישהו מחיל המודיעין לפשל אפילו יותר מקודמיו בתפקיד, אלה שהתעלמו מהעובדות שישבו להם בצלחת וחבטו להם באף באוקטובר 1973, אבל הנה בא הגנרל כוכבי וניפץ את השיא. הנ"לוז הזה הגיע בפעם הראשונה בחייו כראש אמ"ן לוועדת החוץ והביטחון ובביטחון מוחלט נתן הערכה חד משמעית שהתבדתה בטרם הספיק לחזור הביתה מהישיבה. אכן כוכב.

בעבודת המודיעין יש שני אגפים ראשיים, איסוף והערכה. בנוגע לאיסוף מדווחים לנו בוקר וערב על הקצינים האמיצים ויחידותיהם המיוחדות שפעלו מאחורי קווי האויב בשליחות המודיעין הישראלי השומע כל ונמצא בכל מקום, מספרים לנו גם על הגדולה ביחידות הצבא אותה 8200 שכל האינטרנט בכף ידה ובטווח האזנתה. נראה שהאיסוף גם הפעם לא היה הבעיה אבל הניתוח של הנתונים, אותה ההערכה, זה כבר סיפור אחר.

במהלך השנים שמעתי יותר מפעם אחת מאנשים שהיו אז ב1973 חיילים, שהם חזרו ליחידות שלהם בסיני יום או יומיים לפני פרוץ המלחמה כי היה ברור מה המצרים מכינים. להם היה ברור לחלוטין שעומדת לפרוץ מלחמה למרות שרובם לא היו חשופים לצי"ח או להתרעתו של מרואן אשרף, הם פשוט הסתכלו במשקפת. גופי ההערכה הם אלו שכשלו להבין מה קורה עם המצרים בפעם ההיא והם אלו שכשלו עם אותם המצרים גם הפעם, גם אם במחיר פחות כבד בנפש. העובדות היו מונחות לפניהם אבל מנהלי אגף המודיעין הציגו לדירקטוריון הממשלתי שמעליהם מסקנה שגויה מתוך הנתונים.

אחת מיחדות האיסוף הסודיות של כיכר המיואשים נסעה כשבוע לפני תחילת המהפכה במצרים, במונית נהוגה בידי מצרי משכיל באחת מערי אירופה. הנהג והנוסעת נכנסו לדיון פוליטי שבמהלכו העריך הנהג שההתקוממות המצרית היא רק עניין של זמן והוא מחכה בקוצר רוח שהיא כבר תתחיל. בדיון שנערך לאחר מכן בעמדת הפיקוד של כיכר המיואשים, התקבלו דבריו של הנהג בהפתעה. קצינת האיסוף התעקשה שהנהג היה משכיל ומעורב ונראה שדבריו אינם רק משאלת לב אישית, אבל הדעה הרווחת על הברזלים היתה שאין מצב.

כלומר שעל בסיס הנתונים הזהים והגלויים לכל, נשמעה הערכה אחרת מזו של ראש אמ"ן/יושבי הברזלים היא רק לא נלקחה בחשבון. המחלה ששמה "קונספציה" בה מוכה המודיעין הצהל"י באה לידי ביטוי גם במשט מטורקיה. הפעם אפילו לא נזקקו למבצע סודי להשתלת חיישן פי.פי.אמ המודד את רמת המתאן באיזור החלחולת של טרוריסט זה או אחר, כל מה שהיה צריך זה להכנס לטמקא וללחוץ על השידור החי מהספינה. במהלך הימים שקדמו לפשיטה הנואלת יכלו מקשיבני 8200 וגם כל אחד אחר, לראות איך התכוננה המאווי מרמרה למשט. אפילו לא היה צריך להסתכל על האנשים או להקשיב לנאמר, רק ממספר המצלמות הלא יאמן שהיו על הספינה היה אפשר להבין. חדר הבקרה, שגם הוא היה מצולם, נראה כמו משהו שאפשר למצוא בקזינו ענק בלאס-ווגאס וכל ההפקה הטכנית הזאת אמרה רק דבר אחד. בואו. לנו אין מה להסתיר וכן, אנחנו עושים פרובוקציה ונראה לכל העולם בשידור חי ומכל זווית כל מה שאתם תחליטו לעשות לנו.

רק מישהו דפוק בראש לגמרי (למה בעצם עוד לא פיטרו את מפקד חיל הים?) יתכנן מבצע צבאי אלים בהסתמך על הנתונים האלה. ההערכה כשלה גם הפעם. למרות שכנראה שבצבא הפיראטים הבינו די מהר את הטעות שלהם ועד היום לא זכינו לראות פריים אחד מהצילומים האלה.

אז מאחר ופעם אחר פעם (ובהחלט תקצר היריעה) המודיעין מפשל בהערכותיו ונאלץ לצפות בחיילי הצבא מנסים להחלץ מהמלכודת אליה הוא הוביל אותם, אולי כדאי להם לחזור ולקרוא את מסקנות וועדת אגרנט, או פשוט לקחת מונית.

מוגש בחסות:

המהפכה המצרית עוררה מיד את השאלה האם דבר כזה יכול להתרחש בישראל. רוב הדעות נטו להאשים את העם המקומי בחוסר היכולת לייצר מהפכה או לפחות איזו שהיא התקוממות קטנה. אבל המתדיינים שכחו דבר פשוט, ישראל היא מדינת חסות. החיבוק שמעניקה ארה"ב לישראל אינו נובע רק מחיבת ציון וחיבת הקול היהודי שם באמריקה, יש עוד כמה אינטרסים על אדמת ארץ הקודש. דוד סם לא זורק סתם כמה מליארדים טובים כל שנה בין הירדן לים כדי שהישראלים יעשו בלגן. הצבא האמריקאי מחזיק מישראל נושאת מטוסים נייחת לשעת חירום, מהמחסנים העצומים מזרחית לראש העין ובעוד מקומות, עד סטוקים של חימוש אולטרא מתקדם. מהראדר בנגב ועד נחיתות מסתוריות של מטוסי גאלקסי בנתב"ג. הרבה דברים שרובם כנראה חסויים מחזיק הצבא האמריקאי על נושאת המטוסים הציונית שלו, נראה לכם שהוא יתן לכם לעשות מרד? הצעד הראשון לקראת החופש האזרחי בישראל יהיה כשהמדינה הציונית תחליט שהיא מפסיקה להיות הביץ' של הפנטגון.

אבל אם אתם בכל זאת מתעקשים לחפש בישראל התקוממות לא אלימה של עם מדוכא נגד שילטון העריצות שמעליו, אתם מוזמנים להסתכל מעבר לגדר. בלעין זה מקום טוב להתחיל.

חזרה לעמוד הראשי