לפני כמה ימים נכנסתי לאתר הנפוץ וחיפשתי כתבה מסויימת שקראתי שם קודם ועסקה במשהו שקרה מחוץ לגבולות ישראל ולא הצלחתי למצוא, אז חיפשתי את חדשות החוץ בתפריט ונתקלתי בבעיה:
- להיכן נעלמו חדשות החוץ? בין המוצאים לא יוגרל ציור של ג'קי
נכון שלישראלי אין עניין במה שקורה מעבר לנתב"ג אלא אם זה הכל כלול, מצד שני כמעט אף אחד לא מנסה אפילו לספר לו ונראה שגופי התקשורת המרכזיים מעדיפים לצמצם כמה שיותר את החשיפה של המקומי לעולם. לפני שניצן הורביץ עזב את הטלוויזיה ועבר לכנסת, עוד היתה פינה כמעט יומית בה אפשר היה להתעדכן בעברית בדברים שקורים שם בחוץ, אבל הרווח הפרלמנטרי שבמעבר לבית המחוקקים עלה לצופים יותר. על ערוץ 10 ועל המחליף של ניצן עדיף לא להכביר במילים, וגם על ההוא מ"מעריב" שהגיח לאחרונה באותה התוכנית ומדווח בעיקר על הדעות שלו על העולם, עדיף לא להכביר, נדמה שוויתרו שם על קול מקורי בנושא ויישרו קו עם המתחרים.
מלבד הויצטומיה "רואים עולם" וגדעון רמז בקול ישראל שספק אם הישראלי ברחוב שמע עליו, נשאר הצופה הלא מתמצא עם קול ההון ושלטון ההמון מערוץ 2, שם חנוכת טוסטר ענק ביריד בוויומינג היא חדשת חוץ לגיטימית. עושה רושם שכבר שנים התקשורת הממוסדת, למעט עיתון "הארץ" שבין עורכי חדשות החוץ שלו לשעבר אפשר למצוא את אותו ניצן הורביץ ואפילו נציג ארץ האמורי, מעדיפה שהקוראים יתעדכנו מעט ככל האפשר ודרך מססנת "האם זה טוב ליהודים".
בתפריט של ווי-נט אין אמנם חדשות חוץ אבל יש גם ספורט וגם מונדיאל, כי זה כל מה שקורה בעולם כרגע, לפחות בזכות הכדורגל התרחב קצת העיסוק ביבשת הזנוחה שעיקר האיזכורים שלה בתקשורת הישראלית בשנים האחרונות כללו את המילה גיידאמק. זה עדיין קצת מאד ואפילו ב "הארץ" משום מה מוסיפים דדיים למשהו כמו 30 אחוז מהכתבות מדרום אפריקה וברור שהעיתונים האחרים, ברגע שמשחק הגמר ינעל, לא יחזרו לעסוק במקום למעט סיפורים על שימון ומזוודות הגרעין או דיווחים עדכניים משנות השבעים והשמונים ש"מוכיחים" שהאפרטהייד זה לא כמו בארץ. אה וכמובן שתי דקות בערוץ 2 על שיפוץ כלוב הפילים בגן החיות בפרטוריה שמלווים כמובן במופע מאת רקדנים מהשבט המקומי שנשכרו כדי לקשט את המקום ועדיף בחזה חשוף.
המקום היחיד שקיים בשעת שיגרה מבחינת מכון שטיפת הראשים "כמו באמריקה!" (חיצוני+פנימי במבצע) שמפעילה התקשורת הישראלית על הצופה/קורא/מאזין, אם כבר מדברים על העולם אז זה ארצות הברית. כמה פעמים שמעתם את המשפט "אבל בכל העולם זה ככה, הנה באמריקה …" כמו לערוצים המובילים גם למר ישראלי העולם מסתכם רק בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות והסיכוי הכמעט יחיד שלו לראות חדשות מאיטליה למשל, זה כשברלוסקוני עוד פעם לא שולט בעצמו ליד קטינות או אחרי פעולותיו של הצבא הציוני וכמובן אם יחנכו כלוב חדש לדובים בגן החיות במילאנו בנוכחות דוגמניות צמרת. הנה דוגמא, כולם שמעו על דליפת הנפט במפרץ מכסיקו אבל כמה יודעים על דליפת הנפט שמאיימת על חופי סיני ומתרחשת ברגעים אלה בים האדום?
ההסגר התרבותי שהישראלי נמצא בתוכו גרוע יותר מכל חרם אקדמי או אחר שכנגדו הכרוכיות צווחות, החרם העצמי הזה שגורם לנבערות מסוכנת גורם לי לסיים בנימה אישית. בשעה זו שבה מעמדה בעולם של מדינת היהודים נמצא בשפל והפעולות והמעשים שישראלים מבצעים בסביבתם גורמים לדוברי עברית בניכר להרגיש ממש לא נעים, יהיה זה נחמד ואף מועיל אם יחשף מר ישראלי לתרבויות אחרות. אם זה מרצון או אם לאו יהיה זה מאד רצוי להציג בפני המאור-לגויים כמה מדינות ובהם אנשים שלא מפחדים מברק אובמה מאמינים שחיים עדיפים על קדושה וחושבים שממלחמות עדיף להמנע.
חזרה לעמוד הראשי
שייך לקטגוריה:העתיד מאחורינו, פוליטיקה שכונתית
אמיתי ס
23 ביוני 2010
הכל נכון, רק תפסק את הטקסט ליותר פסקאות בבקשה, שיהיה יותר קל לקרוא.
גולה פוליטי
23 ביוני 2010
תודה על ההערה. תוקן.
רונה
24 ביוני 2010
תמיד התפלאתי על מיעוט חדשות החוץ אצלנו. בארצות אחרות אם אין חדשות מקומיות, הכותרת הראשית היא על חדשות מסעירות ממקומות אחרים; ואצלנו – אם אין חדש, הכותרת תהיה ששר הביטחון חושב שהירח המלא משפיע לרעה על מצב החסה בשטחים הפתוחים, או משהו כזה.
גדי גולדברג
25 ביוני 2010
מה שכתבת נראה לי חשוב ונכון. ישראלים באמת לא מתעניינים במה שקורה מחוץ לישראל וזה מכניס לגטו.
אבל חשוב עוד יותר, לדעתי, זה העובדה שישראלים לא נחשפים בכלל לעיתונות זרה. גם אם הם שומעים משהו על חו"ל, זה נעשה, כמו שכתבתֿ, דרך המסננת הישראלית. לא כל שכן אם מדובר בחדשות על ישראל. ישראלי לעולם לא יהיה מוכן לקבל את האפשרות, שלעיתונאים זרים יכולה להיות דעה אחרת על ישראל, אולי אפילו מידע מהימן יותר מהשקרים של דובר צהל. אם יש להם דעה אחרת, הם פשוט אנטישמים. (איפשהו, אני כבר לא זוכר איפה, קראתי את המשפט הנכון כלכך: פעם היו קוראים אנטישמי למי שיש לו משהו נגד יהודים. היום קוראים אנטישמי למי שליהודים יש משהו נגדו).
אחת הסיבות לכך שהדיון הציבורי בישראל הוא רדוד ומדכא כלכך, היא שאנשים תופסים את מה שמפורסם בעיתונות הישראלית כאמת שאין בלתה. לכן הדיווחים שלכם מהשפיגל נראים לי חשובים מאוד, גם אם כמובן רק אחוזון קטן מהאוכלוסיה נחשף להם.
גולה פוליטי
25 ביוני 2010
נקודה מעניינת, במקרה הנדיר שהישראלי מוכן לשמוע ביקורת מבחוץ זה רק ממי שאימו יהודיה ועדיף שיהיה לו מלא כסף וגם אז שיברור מילים.
והמצחיק זה שדר שפיגל נחשב בעולם לפרו ישראלי.
גדי גולדברג
25 ביוני 2010
אם הביקורת באה מצדו של יהודי, אז אמנם לא אומרים עליו שהוא אנטישמי, אבל בדרך-כלל מאשימים אותו בשנאה עצמית. כל העניין הזה של להאשים אוטומטית באנטישמיות כל מי שמביע ביקורת לגיטימית נגד המדיניות של ממשלת ישראל, הוא עניין מסוכן מאוד. לדעתי זה בומרנג שבסופו של דבר רק מעורר את הרגשות האנטישמיים הלטנטיים שבלי שום ספק עוד קיימים בקרב האוכלוסיה הנוצרית של אירופה (כי שנאה של אלפיים שנה לא נעלמת ביום אחד) אבל עד עכשיו נשארו חבויים מכיוון שאחרי השואה לא ראוי להביע אנטישמיות.
ובנוגע להאשמה בשנאה עצמית, קצרה יריעת התגובה מכדי להיכנס לכל ההנחות השגויות והסילוף ההיסטורי שיש בהאשמות כאלה, אבל די ברור שבסופו של דבר דווקא הציונות הווירולנטית היא שלוקה בשנאה עצמית כלפי כל צורה אחרת של "הגשמה" יהודית.
ובקשר לפרו ישראליות של דר שפיגל, שני דברים. אחד, זה נכון, לפחות לפי המובן המקובל של "פרו ישראלי". אני לא חושב שיש היום עתון גרמני מן המיינסטרים שיהיה מוכן לבקר את ישראל ביקורת חריפה. חבל. כי הגרמנים עושים בכך שירות דוב לישראל. במיוחד חורה לי כאן חוסר ההיגיון שיש בזיהוי בין ישראל ליהודים (לא נבקר את ישראל בגלל העוול ההיסטורי כלפי היהודים), אבל גם בעניין הזה לצערי קצרה היריעה מלפרט את הנזק ובמיוחד את חוסר הצדק ההיסטורי שיש כאן.
ודבר שני, מה פירוש "פרו ישראלי"? פרו ממשלת ישראל? פרו עם ישראל? חומסקי נוהג לומר, כשמאשימים אותו באנטי ישראליות, שהוא בעצם פרו ישראלי, כי הוא אומר את הביקורת שלו מתוך אהבת ישראל ומתוך חשש לעתידה, ובעצם מי שנמנע מלבקר את ישראל הוא אנטי ישראלי, כי בסופו של דבר הוא מזיק לישראל (גם אם הוא מועיל לכמה שרים וגנרלים).
גולה פוליטי
25 ביוני 2010
מהישראלים דרך יהודי התפוצות ועד לאנטישמיים שלמעלה, מהגרמנים והשפיגל עד למאמיני הממשלה העולמית והקשר היהודי, כולם כולל אפילו אותי ונראה לי אותך, מתקשים להפריד בין היהודים לישראל.
הרי הגולה הישראלית וגם היהודית רק לאחרונה מתחילה להראות ניצנים של קול עצמאי, אם זה בבלוגים או להבדיל JSTREET.
לדעתי הצנועה והבלתי נחשבת נראה שרק כשיהיה מקום גאוגרפי אחר שבו תהיה יצירה יהודית בעברית בקנה מידה משמעותי ועם קול ברור וחילוני , ההפרדה תתרחש. אתה מספרטה או מאתונה, מתל אביב או מירושלים, מישראל אומ…
גדי גולדברג
25 ביוני 2010
מובן שקשה להפריד, ומובן שגם אני מתקשה בזה, אבל השאלה היא לא אם קשה או לא, אלא למה קשה, איזה נזק זה גורם ומה אפשר לעשות נגד זה.
הסיבה היחידה לדעתי לקושי להפריד הוא שמדינת ישראל עושה הכל כדי שהציונות תיחשב לצורה היחידה הלגיטימית של יהדות (עד כדי כך שהיא מוכנה אפילו להקיא מתוכה לשם כך יהודים אורתודוכסים (ישראלים) שרואים את זה אחרת).
לומר שרק לאחרונה הגולה היהודית מתחילה להראות ניצני עצמאות נראה לי בעייתי. הרי יהודים היו קיימים "מאז ומעולם", הרבה לפני שהייתה ישראל. יותר מזה: גם היום רוב היהודים לא חיים בישראל.
למה יצירה יהודית צריכה להיות בעברית? מה הקשר בין עברית מודרנית ליהדות? הרי רוב היהודים אינם דוברי עברית. יותר מזה, חלק מהיצירות החשובות ביותר ביהדות לא נכתבו בעברית (ואחת מהן – התלמוד הבבלי – אפילו השפיעה לדעתי על תפישת היהדות שלנו הרבה יותר מהתנ"ך).
גולה פוליטי
25 ביוני 2010
זה בדיוק העניין צריך קונטרה למה שישראל עושה ואת זה הגולה לא ממש עושה. ולדעתי בעברית זה בגלל שמישהו צריך לבנות מקום כזה והיום האפשרות היחידה שזה יתרחש, אם בכלל, זה ע"י דוברי עברית, וגם בגלל שזה מה שקורא הישראלי הלא מעודכן מהפוסט למעלה ורק תאר לך שהיה לו עוד ערוץ טלויזיה בעברית בממיר ועוד ועיתון או שניים באינטרנט ממקום אחר.
גדי גולדברג
27 ביוני 2010
כל דבר שיגרום לישראלים לפתוח את הראש הוא טוב. אם לחזור לרגע לתגובה הראשונה שלי, נראה לי שאין תחליף לקריאת עתונות זרה, כי הגולה העברית לא באמת יכולה להעמיד חלופות לזה, אבל כמו שכתבתי, גם תרגומים לעברית של עתונות זרה זו עשייה חשובה, ועל כך כל הכבוד לכם (בלי טיפת ציניות)!
גולה פוליטי
27 ביוני 2010
תודה רבה.
למרות שבאמת האחוזון פה הוא קטנטן.